Shabbat 253:1

כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנין ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור כולו דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחיל ומני ר"ש היא דלית ליה מוקצה

just as people speak; yet if one desires even more may be cleared away. And what does BUT NOT THE STORE mean? That one must not complete[ly remove] the whole of it, lest he come to level up depressions;<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 629, n. 11. ');">¹</span>

ת"ר אין מתחילין באוצר תחילה אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא עושה בו שביל והא אמרת אין מתחילין הכי קאמר עושה בו שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו

but one may indeed commence therewith.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., the reverse of n. 3. ');">²</span>

תנו רבנן תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מע"ש מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר"ש ר' אחא מתיר כלפי לייא אלא אימא דברי ר' אחא ורבי שמעון מתיר

And who [rules thus]? It is R. Simeon, who rejects [the interdict of] mukzeh.

תנא כמה שיעור תבואה צבורה לתך בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי שיעור תבואה צבורה בכמה אמר ליה הרי אמרו שיעור תבואה צבורה לתך

Our Rabbis taught: One must not commence with a store for the first time, but he may make a path through it to enter and go out. 'He may make a path'! but surely you say, 'One must not commence'? — This is its meaning: one may make a path through it with his feet as he enters and goes out.<span class="x" onmousemove="('comment',' This is not handling. ');">³</span>

איבעיא להו הני ארבע וחמש קופות דקאמר בארבע וחמש קופות אין טפי לא אלמא למעוטי בהילוכא עדיף או דילמא למעוטי משוי עדיף

Our Rabbis taught: If produce is heaped together [for storage] and one commenced [using] it on the eve of the Sabbath, he may take supplies from it on the Sabbath; if not, he may not take supplies from it on the Sabbath: this is R. Simeon's view; but R. Aha permits it. Whither does this tend!<span class="x" onmousemove="('comment',' Surely it should be reversed, since R. Simeon always rejects mukzeh. ');">⁴</span>

ת"ש דתני חדא מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של כדי שמן ושל כדי יין ותניא אידך בעשר ובחמש עשרה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מעוטי בהילוכא עדיף ומר סבר מעוטי במשוי עדיף

— Rather say: this Is R. Aha's view; but R. Simeon permits it.

לא דכ"ע מעוטי בהילוכא עדיף ומי סברת בעשר ובחמש עשרה אקופות קאי אכדין קאי ולא קשיא הא דמשתקלי חד חד בקופה והא דמישתקלי תרי תרי והא דמשתקלי תלתא תלתא ובדקורי דהרפניא

A Tanna taught: What is the standard quantity for produce that is heaped together? — A lethek.<span class="x" onmousemove="('comment',' Half a kor=fifteen se'ahs. But less does not constitute a store, and the prohibition of mukzeh does not apply to it in any case. ');">⁵</span>

איבעיא להו הני ארבע וחמש דקאמר אע"ג דאית ליה אורחין טובא או דילמא הכל לפי האורחין ואת"ל הכל לפי האורחין חד גברא מפני לכולהו או דילמא גברא גברא מפני לנפשיה

R. Nehumi b. Zechariah asked Abaye: What is the standard quantity for produce that is heaped together? Said he to him, Surely it was said: The standard quantity for produce that is heaped together is a lethek.

ת"ש דאמר רבה אמר רבי חייא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה (שמע מינה הכל לפי האורחין)

The scholars asked: These four or five baskets that are stated, [does it mean] only in four or five baskets, but not more,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., must they actually be carried away thus, but not broken up into smaller quantities and then removed? ');">⁶</span>

ורב יוסף א"ר הושעיא פעם אחת הלך ר' חייא למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר ר' חייא כל השדה כולה שמע מינה הכל לפי האורחין

which shows that it is better to minimize one's walking; or perhaps it is better to minimize the burden?<span class="x" onmousemove="('comment',' Hence they may certainly be broken up into smaller quantities. ');">⁷</span>

ועדיין תבעי לך חד גברא מפני ליה לכולא או דילמא כל גברא וגברא מפני לנפשיה

Come and hear: For one [Baraitha] taught: One may clear away even four or five tubs of pitchers of wine and oil; whereas another was taught: In ten or fifteen. Surely they differ in this, viz., one Master holds: It is better to minimize the walking; while the other Master holds: It is better to reduce the burden? — No: All hold that it is better to reduce the walking: do you think that ten or fifteen refers to 'tubs'? [No]; it refers to the pitchers, yet there is no contradiction: here [in the first the reference is] where they can be carried [only] singly in a tub;<span class="x" onmousemove="('comment',' Being too large to be carried more than one at a time. ');">⁸</span>

ת"ש ועימר רבי ולטעמיך רבי בדנפשיה עימר אלא צוה ועימר ולעולם כל חד וחד מפני לנפשיה:

whereas there, where they can be carried in twos, and there, where they can be carried in threes,<span class="x" onmousemove="('comment',' Which gives ten or fifteen pitchers in five piles. ');">⁹</span>

מפני האורחין וכו': א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב (בראשית יח, ג) ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו' א"ר אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר (ה') אם נא מצאתי וגו'

of the size of the jugs of Harpania.<span class="x" onmousemove="('comment',' [H], jugs enclosed in wicker-work. Harpania was a rich agricultural town of Mesene, south of Babylon, famous for its wicker-work manufactured from the fibre of palm leaves; v. Obermeyer, p. 200. ');">¹⁰</span>

אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות

The scholars asked: These four or five that are stated, [does it mean] even if he has more guests; or perhaps it all depends on the [number of] guests? And should you say that it all depends on the number of guests, can one person clear [them] away for all of them, or perhaps each man must do so for himself? — Come and hear: For Rabbah said in R. Hiyya's name: Rabbi once went to a certain place; seeing that the place was too cramped for the disciples, he went out to a field and found it full of sheaves, whereupon Rabbi cleared the whole field of the sheaves. While R. Joseph related in R. Oshaia's name: R. Hiyya once went to a certain place; seeing that the place was too cramped for the disciples, he went out to a field and found it full of sheaves, whereupon R. Hiyya cleared the whole field of the sheaves.<span class="x" onmousemove="('comment',' To make room for the disciples. ');">¹¹</span>

איני והא אנן) תנן אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ות"ת כנגד כולם) [הני אין מידי אחרינא לא]

This proves that it all depends on the [number of] guests. But still the question remains, Can one person clear [them] away for all, or perhaps each man must do so for himself? — Come and hear: 'And Rabbi cleared the sheaves.' Then on your view, did Rabbi personally clear [them]?<span class="x" onmousemove="('comment',' Surely not. ');">¹²</span> But he gave orders that it [the field] be cleared, yet after all each [acted] for himself.<span class="x" onmousemove="('comment',' Thus the question remains unanswered. ');">¹³</span> TO MAKE ROOM FOR THE GUESTS, etc. R. Johanan said: Hospitality to wayfarers<span class="x" onmousemove="('comment',' The word means both guests and wayfarers. ');">¹⁴</span> is as 'great' as early attendance at the <i>Beth Hamidrash</i>, since he [the Tanna] states, TO MAKE ROOM FOR GUESTS OR ON ACCOUNT OF THE NEGLECT OF THE <i>BETH HAMIDRASH</i>. R. Dimi of Nehardea said: It is 'greater' than early attendance at the <i>Beth Hamidrash</i>, because he states, TO MAKE ROOM FOR GUESTS, and then, AND ON ACCOUNT OF THE NEGLECT OF THE <i>BETH HAMIDRASH</i>. Rab Judah said in Rab's name: Hospitality to wayfarers is greater than welcoming the presence of the <i>Shechinah</i>, for it is written, And he said, My lord, if now I have found favour in thy sight, pass not away, etc.<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. XVIII, 3; he thus left God, as it were, to attend to the wants of the three wayfarers. [On this interpretation he was speaking to God, and begged Him to remain whilst he saw to his guests v. Shebu. 35b.] ');">¹⁵</span> R. Eleazar said: Come and observe how the conduct of the Holy One, blessed be He, is not like that of mortals. The conduct of mortals [is such that] an inferior person cannot say to a great[er] man, Wait for me until I come to you; whereas in the case of the Holy One, blessed be He, it is written, and he said, My Lord, if now I have found, etc. R. Judah b. Shila said in R. Assi's name in R. Johanan's name: There are six things, the fruit of which man eats in this world, while the principal remains for him for the world to come, viz.: Hospitality to wayfarers, visiting the sick, meditation in prayer, early attendance at the <i>Beth Hamidrash</i>, rearing one's sons to the study of the Torah, and judging one's neighbour in the scale of merit.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., seeking a favourable interpretation of his actions, even when they look suspicious. ');">¹⁶</span> But that is not so? For we learnt: These are the things which man performs and enjoys their fruits in this world, while the principal remains for him for the world to come, viz.: honouring one's parents, the practice of loving deeds,<span class="x" onmousemove="('comment',' Not merely alms-giving. ');">¹⁷</span> and making peace between man and his fellow, while the study of the Torah surpasses them all:<span class="x" onmousemove="('comment',' Not because knowledge in itself is a great virtue, but because it is the foundation and condition of real piety; cf. Ab. II, 6; also, 'Learning is great, because it leads to (good) deeds'. ');">¹⁸</span> [this implies], these only, but none others?