Shabbat 310:1

את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים מאי לאו דלועין דומיא דנבלה מה נבלה דרכיכא אף דלועין דרכיכי אלמא טרחינן באוכלא ותיובתא דרב יהודה אמר לך רב יהודה לא נבלה דומיא דדלועין מה דלועין דאשוני אף נבלה דאשונא והיכי משכחת לה בבשר פילי א"נ בגורייאתא זוטרי

gourds for cattle and a carcass for dogs — Surely fit means] gourds like a carcass: just as a carcass is soft, so are soft gourds meant, which proves that we may take trouble over foodstuffs,<span class="x" onmousemove="('comment',' For the gourds can be eaten even if not cut up. ');">¹</span> which refutes Rab Judah? Rab Judah can answer you: No. A carcass like gourds: just as gourds are hard, so a hard carcass [is meant].<span class="x" onmousemove="('comment',' They are uneatable unless cut up. ');">²</span>

תא שמע דתני רב חנן מנהרדעא מפרכינן תבן ואספסתא ומערבין אלמא טרחינן באוכלא תבן בתיבנא סריא אספסתא בעילי זוטרי:

And where is it possible?<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. n. 3. ');">³</span> In the case of split meat<span class="x" onmousemove="('comment',' Meat that has gone so hard and dry that there are splits in it. ');">⁴</span>

<big><strong>מתני׳</strong></big> אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין מאמירין את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות:

or in the case of very young dogs.<span class="x" onmousemove="('comment',' They cannot eat any flesh unless it is cut up. ');">⁵</span> Come and hear: For R. Hanan of Nehardea recited: 'One may break up straw and corn fodder<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., shahath, v. p. 792, n. 2. ');">⁶</span>

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי אין אובסין אמר רב יהודה אין עושין לה אבוס בתוך מעיה מי איכא כי האי גוונא אין וכדאמר רב ירמיה מדיפתי לדידי חזי לי ההוא טייעא דאכלא כורא ואטעינא כורא:

and mix them together'. This proves that we may take trouble over fodder? — Straw means putrefying straw;<span class="x" onmousemove="('comment',' Though not quite putrid, for that would be unfit and mukzeh. ');">⁷</span> as for corn fodder [the reference is] to young foals.

אין מאמירין: איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה אמר רב יהודה המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר רב חסדא אמר אידי ואידי למקום שאינה יכולה להחזיר והמראה בכלי הלעטה ביד

<b><i>MISHNAH</i></b>. ONE MUST NOT STUFF A CAMEL. [WITH FOOD] NOR CRAM [IT]. BUT ONE MAY PUT FOOD INTO ITS MOUTH; AND ONE MUST NOT FATTEN CALVES,<span class="x" onmousemove="('comment',' By stuffing them with food against their will. ');">⁸</span> BUT ONE MAY PUT FOOD INTO THEIR MOUTH. AND FOWLS MAY BE MADE TO TAKE UP FOOD. WATER MAY BE POURED INTO BRAN, BUT WE MAY NOT MIX IT [INTO A MASS]. AND WATER MAY NOT BE PLACED FOR BEES OR FOR DOVES IN A DOVE-COTE, BUT IT MAY BE PLACED BEFORE GEESE, FOWLS AND HARDISIAN DOVES.<span class="x" onmousemove="('comment',' A species of domesticated doves, probably so named from the manner of their fructification (Jast. s.v. [H]). Aliter: Herodian doves, a species of domesticated doves supposed to have been bred by Herod, v. Hul. 139b. — The Gemara discusses the various terms used in the Mishnah. ');">⁹</span>

מתיב רב יוסף מהלקטין לתרנגולין ואין צריך לומר שמלקיטין ואין מלקיטין ליוני שובך וליוני עלייה ואין צריך לומר שאין מהלקטין מאי מהלקטין ומאי מלקיטין אילימא מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו מכלל דיוני שובך ויוני עלייה מישדא קמייהו נמי לא

<b><i>GEMARA</i></b>. What does ONE MUST NOT STUFF [OBSIN] mean? — Said Rab Judah: One must not make a manger [ebus] in its stomach.<span class="x" onmousemove="('comment',' By excessively stuffing it. ');">¹⁰</span> Is such possible? — Even so, and as R. Jeremiah of Difti<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 35, n. 5. ');">¹¹</span>

אלא לאו מהלקטין למקום שאינה יכולה להחזיר מלקיטין למקום שיכולה להחזיר מכלל דהמראה בכלי ותיובתא דרב יהודה

related: I myself saw a certain Arab feed it with a <i>kor</i> and load it with a <i>kor</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Of fodder for the journey-this is a very great quantity indeed. ');">¹²</span> ONE MUST NOT FATTEN, [MA'AMIRIN]. What is hamra'ah and what is hal'atah?<span class="x" onmousemove="('comment',' Mal'itin is the term used in the Mishnah for putting food into their mouth. ');">¹³</span>

אמר לך רב יהודה לעולם מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו ודקא קשיא לך יוני שובך ויוני עלייה למישדא קמייהו נמי לא הני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך כדתניא נותנין מזונות לפני כלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה זה מזונותיו עליך וזה אין מזונותיו עליך

— Said Rab Judah: Hamra'ah [is forcing the food] so far that it cannot return; hal'atah is [only] so far that it can return. R. Hisda said: Both mean so far that it cannot return, but hamra'ah is [done] with a utensil, [while] hal'atah is by hand.<span class="x" onmousemove="('comment',' Hence not so forcible. ');">¹⁴</span> R. Joseph objected: One may force fowls to take food [mehalkitin], and it is superfluous to state that we may fatten [malkitin] them; but one may not fatten [malkitin] the doves of the dove-cote or of the loft, and it is superfluous to state that we may not force them [mehalkitin]. What is mehalkitin and what is malkitin? Shall we say that mehalkitin is hand feeding, while malkitin is throwing [grain, etc.] in front of them? Whence it follows that one may not even cast [grain] before the doves of the dove-cote or of the loft!<span class="x" onmousemove="('comment',' Surely that is incorrect! ');">¹⁵</span>

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות מ"ט לאו משום דהני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך

Hence mehalkitin is surely [forcing food] so far down that it cannot return, while malkitin is [only] so far that it can return. From this it follows that hamra'ah means [stuffing] with a utensil, which refutes Rab Judah?<span class="x" onmousemove="('comment',' For the Mishnah employs mehalkitin in respect of fowls and mal'itin i.e., hal'atah in respect of calves as parallel terms, and both are permissible. Hence hamra'ah, which is forbidden, must refer to feeding with a utensil. ');">¹⁶</span> — Rab Judah can answer you: In truth mehalkitin means feeding by hand, while malkitin means casting [the food] before them, but as to your difficulty, Is it then not even permitted to cast [food] before the doves of the dove-cote and of the loft, [that indeed is so, for] you are responsible for the food of the former [sc. fowls], but not for that of the latter.<span class="x" onmousemove="('comment',' Because doves can fly about in the fields and find their own food. ');">¹⁷</span>

וליטעמיך מאי איריא מיא אפילו חיטי ושערי נמי לא אלא שאני מיא דשכיחי באגמא

Even as it was taught: Food may be placed before a dog but not before a swine. And what is the difference between them? You are responsible for the food of the one, but you are not responsible for the food of the other. R. Ashi said, Our Mishnah too implies this: WATER MAY NOT BE PLACED FOR BEES OR FOR DOVES IN A DOVECOTE, BUT IT MAY BE PLACED BEFORE GEESE, FOWLS, AND HARDISIAN DOVES. What is the reason? Is it not because you are responsible for the food of the former, but you are not responsible for the food of the latter? — But according to your reasoning, why particularly water: even wheat and barley too may not [be placed before them]? Rather [say] water is different, because it is found in pools. R. Jonah lectured at the entrance to the Nasi's academy:<span class="x" onmousemove="('comment',' Or, house. It would appear that popular lectures were given there in the open. ');">¹⁸</span>

דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב (משלי כט, ז) (יודע) צדיק דין דלים יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו ג' ימים כדתנן כמה תשהה אכילתו במעיו ויהא טמא בכלב ג' ימים מעת לעת ובעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף

What is meant by the verse, The righteous knoweth the cause of the poor?<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XXIX, 7. ');">¹⁹</span> The Holy One, blessed be He, knoweth that a dog's food is scanty,<span class="x" onmousemove="('comment',' Few people trouble about dogs. — Many of the dogs in the East are semi-savage, and this 'would account for their neglect; v. J.E. art. Dog. ');">²⁰</span>

אמר רב המנונא שמע מינה אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא וכמה אמר רב מרי משח אודניה וחוטרא אבתריה הני מילי בדברא אבל במתא לא דאתא למסרך אמר רב פפא לית דעניא מכלבא ולית דעתיר מחזירא

therefore He makes him retain his food in his stomach for three days. As we learnt: How long shall the food remain in its stomach and yet defile? In the case of a dog, three full days of twenty-four hours; while in the case of birds or fish, as long as it would take for it [the food] to fall into the fire and be burnt.<span class="x" onmousemove="('comment',' If an animal consumes flesh of a corpse and then dies in a house before it is completely digested, the contents of the house are unclean. The Mishnah quoted states how long we are to regard the flesh as undigested. ');">²¹</span> R. Hamnuna said: This proves<span class="x" onmousemove="('comment',' Sc. the care that the Almighty takes over a dog's food. ');">²²</span>

תניא כוותיה דרב יהודה איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן:

that it is the proper thing<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'the way of the world'. ');">²³</span> to throw raw meat to a dog. And how much? Said R. Mari: Measure its ear and the stick [straight] after!<span class="x" onmousemove="('comment',' Give it a little, only as large as its ear, then immediately drive it off. ');">²⁴</span>

מהלקטין לתרנגולין כו': אמר אביי אמריתה קמיה דמר מתניתין מני ואמר לי ר' יוסי בר יהודה היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל

But that is only in the fields but not in town, because it will come to follow him. R. Papa said: None are poorer than a dog and none richer than a swine.<span class="x" onmousemove="('comment',' Rashi: because the swine eats anything, and it is also given much food. ');">²⁵</span> It was taught in accordance with Rab Judah: What is hamra'ah and what is hal'atah? Hamra'ah: one makes it [the animal] lie down, opens the mouth wide, and forces it to swallow vetches and water simultaneously; hal'atah: he feeds it standing and waters it standing, and puts vetches separately and water separately [into its mouth].<span class="x" onmousemove="('comment',' Obviously in the former case the food can be forced down so far that it will not return, but not in the latter case. ');">²⁶</span>

דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר יהודה התם אלא קמח דבר גיבול הוא אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפילו רבי יוסי בר יהודה מודה לא סלקא דעתך דתניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר נותנין מים למורסן

FOWLS MAY BE MADE TO TAKE UP FOOD. Abaye said, I asked this before the Master [Rabbah]: With whom does our Mishnah agree?<span class="x" onmousemove="('comment',' That the mere pouring in of water does not constitute kneading. ');">²⁷</span> And he answered me, With R. Jose b. Judah. For it was taught: If one pours in flour and another water, the second is liable: this is Rabbi's view. R. Jose b. Judah said: He is not liable unless he kneads [them].<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 18a. ');">²⁸</span>

ת"ר אין גובלין את הקלי וי"א גובלין מאן י"א א"ר חסדא

Yet perhaps R. Jose b. Judah ruled thus only there, in respect of flour, which is used for kneading; but as for bran, which is not used for kneading, even R. Jose b. Judah may admit [that he is liable]? — You cannot think so, because it was explicitly taught: Water must not be poured into bran: this is Rabbi's view. R. Jose b. Judah ruled: Water may be poured into bran. Our Rabbis taught: Parched corn may not be mixed,<span class="x" onmousemove="('comment',' With water and oil to make of it a beverage. ');">²⁹</span> but others maintain, It may be mixed. Who are the 'others'? — Said R. Hisda: