Shabbat 312:1

דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח והיינו דכתיב (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו

Because Zedek [Jupiter]<span class="x" onmousemove="('comment',' Which is thy constellation. ');">¹</span> stands in the West?<span class="x" onmousemove="('comment',' Which is an unpropitious combination for begetting children. ');">²</span>

ומדשמואל נמי אין מזל לישראל דשמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא א"ל אבלט לשמואל האי גברא אזיל ולא אתי טריק ליה חיויא ומיית א"ל שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי אדיתבי אזיל ואתי

I will turn it back and place it in the East.' And thus it is written, Who hath raised up Zedek from the east?<span class="x" onmousemove="('comment',' E.V. 'righteousness'. ');">³</span> He hath summoned it for his sake.<span class="x" onmousemove="('comment',' Sc. for the sake of Abraham: Isa. XLI. 2. ');">⁴</span>

קם אבלט שדיה לטוניה אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי א"ל שמואל מאי עבדת א"ל כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא הוה קא מיכסף אמינא להו אנא קאימנא וארמינא כי מטאי לגביה שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה כי היכי דלא ליכסיף א"ל מצוה עבדת נפק שמואל ודרש (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה

From Samuel too [we learn that] Israel is immune from planetary influence. For Samuel and Ablat were sitting, while certain people were going to a lake.<span class="x" onmousemove="('comment',' Or, meadow. ');">⁵</span> Said Ablat<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra p. 644, n. 11. ');">⁶</span>

ומדר"ע נמי אין מזל לישראל דר"ע הויא ליה ברתא אמרי ליה כלדאי ההוא יומא דעיילה לבי גננא טריק לה חיויא ומיתא הוה דאיגא אמילתא טובא ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא איתרמי איתיב בעיניה דחיויא לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה

to Samuel: 'That man is going but will not return, [for] a snake will bite him and he will die.' 'If he is an Israelite,' replied Samuel. 'he will go and return.'<span class="x" onmousemove="('comment',' prayer can counteract his fate as determined by the planets (Rashi). ');">⁷</span> While they were sitting he went and returned. [Thereupon] Ablat arose and threw off his [the man's] knapsack, [and] found a snake therein cut up and lying in two pieces — Said Samuel to him, 'What did you do?'<span class="x" onmousemove="('comment',' To escape your fate. ');">⁸</span>

אמר לה אבוה מאי עבדת אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי דיהבית לי יהבתיה ניהליה אמר לה מצוה עבדת נפק ר"ע ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה

'Every day we pooled our bread and ate it; but to-day one of us had no bread, and he was ashamed. Said I to them, "I will go and collect [the bread]".<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'throw into the basket'. ');">⁹</span> When I came to him, I pretended to take [bread] from him, so that he should not be ashamed.' 'You have done a good deed,' said he to him. Then Samuel went out and lectured: But charity<span class="x" onmousemove="('comment',' E.v. righteousness. From the Jewish point of view the two are identical: One merely performs his duty (i.e., righteousness) in giving charity. ');">¹⁰</span>

ומדר"נ בר יצחק נמי אין מזל לישראל דאימיה דר"נ בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא נפל גלימא מעילויה רישיה דלי עיניה חזא לדיקלא אלמיה יצריה סליק פסקיה לקיבורא בשיניה:

delivereth from death;<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. X, 2. ');">¹¹</span> and [this does not mean] from an unnatural death, but from death itself.

<big><strong>מתני׳</strong></big> מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן:

From R. Akiba too [we learn that] Israel is free from planetary influence. For R. Akiba had a daughter. Now, astrologers<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'Chaldeans'. ');">¹²</span> told him, On the day she enters the bridal chamber a snake will bite her and she will die. He was very worried about this. On that day [of her marriage] she took a brooch [and] stuck it into the wall and by chance it penetrated [sank] into the eye of a serpent. The following morning, when she took it out, the snake came trailing after it. 'What did you do?' her father asked her. 'A poor man came to our door in the evening.' she replied, 'and everybody was busy at the banquet, and there was none to attend to him. So I took the portion which was given to me and gave it to him. 'You have done a good deed,' said he to her. Thereupon R. Akiba went out and lectured: 'But charity delivereth from death': and not [merely] from an unnatural death, but from death itself.

<big><strong>גמ׳</strong></big> איתמר (ער"ל שח"ז סימן) אמר עולא הלכה כרבי יהודה (ושמואל אמר הלכה כר"ש)

From R. Nahman b. Isaac too [we learn that] Israel is free from planetary influence. For R. Nahman b. Isaac's mother was told by astrologers, Your son will be a thief. [So] she did not let him [be] bareheaded, saying to him, 'Cover your head so that the fear of heaven may be upon you, and pray [for mercy]'. Now, he did not know why she spoke that to him. One day he was sitting and studying under a palm tree; temptation<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'the evil inclination'. ');">¹³</span> overcame him, he climbed up and bit off a cluster [of dates] with his teeth.<span class="x" onmousemove="('comment',' The tree did not belong to him. — This story shows that head-covering was not de rigeur, though regarded as conducive to piety. — From these stories we see that belief in planetary influence was not entirely rejected, but that these Rabbis held that it might be counteracted by good deeds. ');">¹⁴</span>

ואף רב סבר הלכה כרבי יהודה מדכרכי דזוזי דרב אסר ושמואל שרי ואף לוי סבר הלכה כרבי יהודה כי הא דלוי כי הוו מייתי טריפתא לקמיה ביומא טבא לא הוה חזי לה אלא כי יתיב אקילקליתא דאמר דילמא לא מתכשרא ואפילו לכלבים לא חזיא

<b><i>MISHNAH</i></b>. GOURDS MAY BE CUT UP FOR CATTLE,<span class="x" onmousemove="('comment',' Though normally they are for human consumption. ');">¹⁵</span> AND A CARCASE FOR DOGS. R. JUDAH SAID: IF IT WAS NOT <i>NEBELAH</i> BY THE EVE OF THE SABBATH IT IS FORBIDDEN, BECAUSE IT IS NOT MUKAN.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos. ');">¹⁶</span>

ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון ואף זעירי סבר הלכה כר"ש דתנן בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ותרגמא זעירי בבהמת קדשים אבל בחולין שפיר דמי ואף רבי יוחנן אמר הלכה כר"ש ומי א"ר יוחנן הכי והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן

<b><i>GEMARA</i></b>. It was stated: (Mnemonic: <i>'aReL SHaHaZ</i>).<span class="x" onmousemove="('comment',' V. p. 110, n. 1. '='Ulla; R = Rab; L = Levi; SH = SHemuel (Samuel); H = Johanan; Z = Ze'iri. ');">¹⁷</span> 'Ulla said; the <i>halachah</i> is as R. Judah. And Rab too holds [that] the <i>halachah</i> is as R. Judah; [this follows] from ship mattings,<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 19b. ');">¹⁸</span> which Rab forbids while Samuel permits. And Levi too holds [that] the <i>halachah</i> is as R. Judah. For when a <i>terefah</i> was brought before him on a Festival,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., when a doubt arose whether an animal was terefah (v. Glos.). ');">¹⁹</span> he would not inspect it save when he sat by a dunghill, for he said, perhaps it will not be found fit, in which case it is of no use even for dogs. But Samuel maintained: The <i>halachah</i> is as R. Simeon.<span class="x" onmousemove="('comment',' Who permits mukzeh. ');">²⁰</span> And Ze'iri too holds [that] the <i>halachah</i> is as R. Simeon, for we learnt: If an animal dies, it must not be moved from its place: and Ze'iri interpreted this as referring to a sacred animal,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., one sanctified for a sacrifice. When it dies all benefit thereof is forbidden and it may not even be thrown to the dogs. Hence it is mukzeh on Festivals, with which this deals. ');">²¹</span> but in the case of an ordinary animal it is permitted.<span class="x" onmousemove="('comment',' It can be thrown to the dogs. and is therefore not mukzeh. ');">²²</span> R. Johanan too said, The <i>halachah</i> is as R. Simeon. Yet did R. Johanan say thus: Surely R. Johanan ruled, The <i>halachah</i> is as an anonymous Mishnah. and we learnt: