Shevuot 49

Chapter 49

א בחטאת קאמרינן

1 We mean in the case of a sin offering.

ב רבינא אמר כי קתני מידי דחייל אמידי דבר אכילה הוא שבועה דחיילא אמידי דלאו בר אכילה הוא לא קתני

2 Rabina said: The Tanna mentions only that which is applicable to foods, but an oath, which can take effect even on that which is not a food, he does not mention. But [he mentions] holy things, which are applicable also to wood and stone! - Well then, he mentions only that which is applicable to that which has substance, but an oath, which can take effect also on that which has no substance, as, for example, T shall sleep', or, I shall not sleep.' he does not mention.

ג והרי הקדש דחייל נמי אעצים ואבנים

3 MISHNAH. IT IS THE SAME [WHETHER HE SWEARS OF] THINGS CONCERNING HIMSELF, OR OF THINGS CONCERNING OTHERS, OR OF THINGS WHICH HAVE SUBSTANCE, OR OF THINGS WHICH HAVE NO SUBSTANCE. HOW SO? [IF] HE SAID, T SWEAR THAT I SHALL GIVE TO SO-AND-SO,' OR, I shall not GIVE;' T HAVE GIVEN,' OR T HAVE NOT GIVEN;' T SHALL SLEEP,' OR, I shall not SLEEP;' T HAVE SLEPT,' OR, T HAVE NOT SLEPT;' T SHALL THROW A PEBBLE IN THE SEA.' OR, I shall not THROW;' T HAVE THROWN,' OR, T HAVE NOT THROWN'; [HE IS LIABLE.] R. ISHMAEL SAYS, HE IS LIABLE ONLY FOR [AN OATH IN] THE FUTURE, FOR IT IS SAID: TO DO EVIL OR TO DO GOOD. R. AKIBA SAID TO HIM: IF SO, WE KNOW ONLY SUCH CASES WHERE DOING EVIL AND DOING GOOD ARE APPLICABLE; BUT HOW DO WE KNOW SUCH CASES WHERE DOING EVIL AND DOING GOOD ARE NOT APPLICABLE.? HE REPLIED TO HIM: FROM THE AMPLIFICATION OF THE VERSE. WHEREUPON HE SAID TO HIM: IF THE VERSE AMPLIFIES FOR THAT, IT AMPLIFIES FOR THIS ALSO.

ד אלא כי קתני (מידי) דחייל אמידי דאית בה מששא שבועה דחיילא אמידי דלית ביה מששא כגון שאישן ושלא אישן לא קתני:

4 GEMARA. Our Rabbis taught: There is a greater restriction in vows than in oaths [in one respect]; and there is a greater restriction in oaths than in vows [in another respect] - The greater restriction in vows is that vows take effect on a precept as on an optional matter, which is not the case in oaths. The greater restriction in oaths is that oaths take effect on a thing which has no substance as on a thing which has substance, which is not the case in vows.

ה <big>מתני׳</big> אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש

5 HOW SO? [IF] HE SAID, T SWEAR THAT I SHALL GIVE TO SO-AND-SO,' OR, I shall not GIVE.' What is meant by, T shall give'? Shall we say, charity to the poor? [For that] he already stands adjured from Mount Sinai, for it is said: Thou shalt surely give him. - It must therefore mean a gift to a rich man.

ו כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי

6 T SHALL SLEEP,' OR, I shall not SLEEP.' This cannot be, for R. Johanan said: He who says, I shall not sleep three days,' is given stripes, and he may sleep immediately. - There, he said 'three'; here, he did not say 'three'.

ז שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי

7 I SHALL THROW A PEBBLE IN THE SEA,' OR, I shall not THROW. It was stated: [If a man says,] T swear that So-and-so threw a pebble in the sea,' or, 'that he did not throw,' Rab said, he is liable; and Samuel said, he is exempt. Rab said, he is liable, because it is applicable in both negative and positive [forms]; and Samuel said, he is exempt, because it is not applicable in the future. Shall we say that they disagree on the same principle on which R. Ishmael and R. Akiba disagree? For we learnt: R. ISHMAEL SAYS, HE IS LIABLE ONLY FOR [AN OATH IN] THE FUTURE, FOR IT IS SAID: TO DO EVIL OR TO DO GOOD. R. AKIBA SAID TO HIM: IF SO, WE KNOW ONLY SUCH CASES WHERE DOING EVIL AND DOING GOOD ARE APPLICABLE; BUT HOW DO WE KNOW SUCH CASES WHERE DOING EVIL AND DOING GOOD ARE NOT APPLICABLE? HE REPLIED TO HIM: FROM THE AMPLIFICATION OF THE VERSE. WHEREUPON HE SAID TO HIM: IF THE VERSE AMPLIFIED FOR THAT, IT

ח ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר (ויקרא ה, ד) להרע או להיטיב

8 AMPLIFIED FOR THIS ALSO. [Shall we say that] Rab agrees with R. Akiba, and Samuel agrees with R. Ishmael? - [No!] With reference to R. Ishmael's view they do not disagree; for since even in a case which is [possible of application] in the future, R. Ishmael does not make him liable for the past, obviously in a case which is not [possible of application] in the future, he most certainly [does not make him liable for the past]. But they disagree with reference to R. Akiba's view: Rab agrees with R. Akiba; and Samuel says, R. Akiba makes him liable there for [an oath in] the past, because in a case which is [possible of application] in the future, R. Akiba makes him liable for the past, but in a case which is not [possible of application] in the future, he does not [make him liable for the past].

ט אמר לו ר"ע א"כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין

9 Shall we say that they disagree on the same principle on which

י אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך:

יא <big>גמ׳</big> ת"ר חומר בנדרים מבשבועות חומר בשבועות מבנדרים חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות מה שאין כן בשבועות

יב חומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש מה שאין כן בנדרים:

יג כיצד אמר שבועה שאתן לפלוני ושלא אתן: מאי אתן אילימא צדקה לעני מושבע ועומד מהר סיני הוא שנאמר (דברים טו, י) נתון תתן לו

יד אלא מתנה לעשיר:

טו שאישן ושלא אישן: איני והא"ר יוחנן האומר שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר

טז התם דאמר ג' הכא דלא אמר ג':

יז שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק: איתמר שבועה שזרק פלוני צרור לים ושלא זרק רב אמר חייב ושמואל אמר פטור

יח רב אמר חייב איתיה בלאו והן ושמואל אמר פטור ליתיה בלהבא

יט לימא בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע קא מיפלגי דתנן ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו ר"ע א"כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין

כ אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך

כא רב דאמר כר"ע ושמואל דאמר כר' ישמעאל

כב אליבא דר' ישמעאל כולי עלמא לא פליגי השתא מילתא דאיתא בלהבא לא מחייב עלה רבי ישמעאל לשעבר מילתא דליתא בלהבא מיבעיא

כג כי פליגי אליבא דר"ע רב כר"ע ושמואל אמר עד כאן לא מחייב ר"ע התם לשעבר אלא מלתא דאיתא בלהבא מחייב ר"ע לשעבר אבל מידי דליתיה בלהבא לא

כד לימא בפלוגתא

Previous Chapter Next Chapter