Shevuot 56

Chapter 56

א שתיהן במזיד אכליה לתנאיה והדר אכליה לאיסוריה מיחייב אכליה לאיסוריה והדר אכליה לתנאיה פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש למ"ד התראת ספק שמה התראה חייב למ"ד לאו שמה התראה פטור

1 both wilfully, then, if he [first] ate the conditional one, and then he ate the prohibited one, he is liable; but if he [first] ate the prohibited one, and then he ate the conditional one, [the ruling depends on] the controversy between R. Johanan and Resh Lakish: according to the one who holds an uncertain warning is a warning he is liable, and according to the one who holds it is not a warning, he is exempt.

ב תלאן זו בזו לא אוכל זו אם אוכל זו לא אוכל זו אם אוכל זו ואכל זו בזדון עצמה ובשגגת חבירתה וזו בזדון עצמה ובשגגת חבירתה פטור

2 If he made them conditional upon each other: 'I shall not eat this one, if I eat that one; I shall not eat that one, if I eat this one'; then, if he ate this one wilfully, [mindful of the oath] concerning it, but forgetful [of the oath] concerning the other; and [ate] the other wilfully, [mindful of the oath] concerning it, but forgetful [of the oath] concerning the first, he is exempt: [if he ate] this one unwittingly, [forgetful of the oath] concerning it, but mindful [of the oath] concerning the other, and [ate] the other unwittingly, [forgetful of the oath] concerning it, but mindful [of the oath] concerning the first, he is liable; both unwittingly, he is exempt; both wilfully, then, for the second he is

ג זו בשגגת עצמה ובזדון חבירתה וזו בשגגת עצמה ובזדון חבירתה חייב

3 liable; but for the first, [the ruling depends on] the controversy between R. Johanan and Resh Lakish.

ד שתיהן בשוגג פטור

4 R. Mari said: We have also learnt thus [in a Mishnah]: Four vows did the Sages permit: vows of urging. vows of hyperbole. vows made unwittingly, and vows accidentally unfulfilled. Vows made unwittingly: how? 'Konam [this loaf to me], if I ate or drank [today]', and he remembered that he had eaten or drunk; '[konam this loaf to me,] if I eat or drink [today]', and he forgot, and ate or drank, he is permitted [to eat that loaf]; and it was taught with reference to this: just as vows made unwittingly are permitted, so oaths made unwittingly are permitted.

ה שתיהן במזיד אשניה מיחייב אראשונה פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש

5 Efa learnt [the laws of] oaths in the school of Rabbah. His brother Abbimi met him, and asked him: [If one said,] 'I swear I have not eaten; I swear I have not eaten', [and he had eaten,] what is the ruling? - He replied: He is liable only once. He said to him: You are mistaken, for surely a false oath went forth [from his mouth]. - [He asked him again: If one said,] 'I swear I shall not eat nine [figs; I swear I shall not eat] ten [figs', and he ate ten figs], what is the ruling? - He replied: He is liable for each [oath]. - He said to him: You are mistaken, for if he will not eat nine, he will not eat ten. [He asked him again: If one said,] 'I swear I shall not eat ten [figs; I swear I shall not eat] nine [figs,' and he ate ten], what is the ruling? - He replied: He is liable only once. He said to him: You are mistaken: ten he would not eat, but nine he would eat.

ו אמר רב מרי אף אנן נמי תנינא (ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין נדרי הבאי נדרי שגגות נדרי אונסין)

6 Abaye said: Sometimes this ruling of Efa is possible, as the Master said, for Rabbah said: [If a man said,] 'I swear I shall not eat figs and grapes [together in one day],' then he said, 'I swear I shall not eat figs;'

ז נדרי שגגות כיצד קונם אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאיני אוכל שאיני שותה שכח ואכל ושתה מותר ותני עלה כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות

ח (שבועות שגגות ה"ד לאו כי האי גוונא שמע מינה)

ט עיפא תני שבועות בי רבה פגע ביה אבימי אחוה אמר ליה שבועה שלא אכלתי שבועה שלא אכלתי מהו אמר ליה אינו חייב אלא אחת א"ל אישתבשת הרי יצאה שבועה לשקר

י שבועה שלא אוכל תשע ועשר מהו חייב על כל אחת ואחת אמר ליה אישתבשת אי תשע לא אכיל עשר לא אכיל

יא שבועה שלא אוכל עשר ותשע מהו אינו חייב אלא אחת אמר ליה אישתבשת עשר הוא דלא אכיל הא תשע מיהא אכיל

יב אמר אביי זימנין דמשכחת לה להא דעיפא כדמר דאמר רבה שבועה שלא אוכל תאנים וענבים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים

Previous Chapter Next Chapter