Sukkah 87

Chapter 87

א אמרי לדידהו נמי לא דחי ואלא קשיא הני תרתי דתנא חדא כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית ותני' אידך לבית הכנסת ומתרצינן כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים
1 I can answer: For them also it does not override [Shabbat]. Does not then a contradiction arise between those two mishnayot, since one teaches “all the people brought their lulavim to the Temple Mount,” and the other mishnah teaches... that they brought them] to the synagogue, and we answered, that the one referred to Temple times and the other to the time after the destruction of the Temple? No; both refer to Temple times, but there is nevertheless no contradiction
ב לא אידי ואידי בזמן שבית המקדש קיים ולא קשיא כאן במקדש כאן בגבולין
2 since the one refers to the Temple and the other to the provinces.
ג א"ל אביי לרבא מאי שנא לולב דעבדינן ליה שבעה זכר למקדש ומאי שנא ערבה דלא עבדינן לה שבעה זכר למקדש א"ל הואיל ואדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב א"ל ההוא משום לולב הוא דקא עביד ליה וכי תימא דקא מגבה ליה והדר מגבה ליה והא מעשים בכל יום דלא קא עבדינן הכי
3 Abaye said to Rabbah: Why in the case of the lulav do we perform the ritual for seven days in memory of the Temple, whereas in the case of the aravah we do not perform the ritual for seven days in memory of the Temple? He answered him: Since one fulfils the obligation [of taking the aravah] with the aravah on the lulav. He said to him: But that one he does on account of the lulav? And if you will answer that one first raises it once and then raises it again, is it not a daily occurrence that we do not do so?
ד אמר רב זביד משמיה דרבא לולב דאורייתא עבדינן שבעה זכר למקדש ערבה דרבנן לא עבדינן לה שבעה זכר למקדש
4 R. Zevid said in the name of Rava: In the case of the lulav which is a Torah commandment we perform the ceremony for seven days in memory of the Temple in the case of the aravah which is only a rabbinic commandment, we do not perform the ceremony for seven days in memory of the Temple.
ה למאן אילימא לאבא שאול האמר (ויקרא כג, מ) ערבי נחל כתיב שתים אחת ללולב ואחת למקדש אי לרבנן הלכתא גמירי לה דא"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני
5 According to whom? If you will say, According to Abba Shaul,did he not say: It is written, “willows of the brook” implying two, one referring to the [aravah in the] lulav and the other to [the aravah for use in] the Temple? If you will say it is according to the rabbis, did they not have it as an accepted tradition, since R. Assi said in the name of R. Yohanan who said it in the name of R. Nehunya of the Valley of Beth Hovartan: The laws of the ten plants, the aravah and water libation were given to Moses upon Mount Sinai.
ו אלא אמר רב זביד משמיה דרבא לולב דאית ליה עיקר מה"ת בגבולין עבדינן ליה שבעה זכר למקדש ערבה דלית לה עיקר מן התורה בגבולין לא עבדינן שבעה זכר למקדש
6 Rather, R. Zevid said in the name of Rava: In the case of the lulav, which has its Torah origin when performed in the provinces, we perform it for seven days in memory of the Temple; in the case of the rite of the aravah, which has no Torah origin for its performance in the Provinces, we do not perform it for seven days in commemoration of the Temple. Resh Lakish said:
ז אמר ר"ל כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה א"ל ר' יוחנן מי אמרה מי אמרה הא איהו אמר דא"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני
7 Kohanim with physical blemishes enter between the Sanctuary and the altar in order to fulfil the mitzvah of the aravah. Rabbi Yohanan to him: ... Who said so? ‘Who said so?’ id he not himself say so, since R. Assi said in the name of R. Yohanan who said it in the name of R. Nehunya of the Valley of Beth Hovartan: The laws of the ten plants, the aravah and the water libation were given to Moses upon Mount Sinai?
ח אלא מי אמרה בנטילה דלמא בזקיפה מי אמרה בבעלי מומין דלמא בתמימים
8 He rather meant this: Who said that [the mitzvah is fulfilled] by taking, perhaps it is fulfilled by standing [the aravah] up [next to the altar]? Who said that it may be done by priests with a blemish, perhaps it [may be done] only by unblemished priests?
ט אתמר ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר ערבה יסוד נביאים וחד אמר (ערבה) מנהג נביאים תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר יסוד נביאים דא"ר אבהו א"ר יוחנן ערבה יסוד נביאים הוא תסתיים
9 It was stated: R. Yohanan and R. Joshua b. Levi disagree: One holds that the aravah is an institution of the prophets, the other holds that the aravah is a custom of the prophets. It can be concluded that it was R. Yohanan who said: It is an institution of the prophets since R. Abbahu stated in the name of R. Yohanan: The rite of the aravah is an institution of the prophets. This is conclusive.
י א"ל ר' זירא לר' אבהו מי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני (דניאל ד, טז) אשתומם כשעה חדא ואמר שכחום וחזרו ויסדום
10 R. Zera sad to R. Abbahu, Did R. Yohanan really say that? Did not R. Yohanan say in the name of R. Nehunya of the Valley of Beth Hovartan that ‘the law of the ten plants, the aravah ... and the water libation were given to Moses on Mount Sinai? He was silent for a while (Daniel 4:16), and then he answered: They were forgotten and the prophets re-instituted them.
יא ומי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן דלכון אמרי דלהון היא ל"ק
11 But did R. Yohanan really say this? Did not R. Yohanan in fact state What I said was yours was in fact theirs? Rather: This is no difficulty–
Previous ChapterNext Chapter