Sukkah 98
כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה מאי משמע אמר רבינא אתיא קדש קדש כתיב הכא (במדבר כח, ז) בקדש הסך נסך וכתיב התם (שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא
just as its libation was done in sanctity, so too was its burning be done in sanctity. But what does [this midrash] mean? Ravina said: An analogy is made between two appearances of the word holy.” It is written here, ‘In the holy place your shall pour out a drink-offering of strong drink to the Lord’, and it is written elsewhere, “Then you shall burn the remainder with fire, it shall not be eaten, because it is holy” (Exodus 29:34).
כמאן אזלא הא (דתניא) נסכים בתחילה מועלין בהן ירדו לשיתין אין מועלין בהן לימא רבי אלעזר בר צדוק היא דאי רבנן הא נחתו להו לתהום
Whose view is followed in what we learned, The law of sacrilege applies to drink-offerings at the beginning, but after they have descended into the pits, the law of sacrilege does not apply to them.” Must we say that it is that of R. Elazar b. Zadok, for if it were that of the rabbis–the pits descended to the abyss?
ואיכא דאמרי לימא רבנן היא ולא ר' אלעזר בר צדוק דאי רבי אלעזר אכתי בקדושתייהו קיימי אפילו תימא רבי אלעזר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו אמר ריש לקיש בזמן שמנסכין יין על גבי מזבח פוקקין את השיתין לקיים מה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה'
There are some who say: Shall we say that it is that of the Rabbis, and not that of R. Eleazar b. Zadok, for if it were that of R. Elazar b. Zadok, [the objection would arise:] Are they not still in their state of holiness?... You may even say that it is that of R. Elazar, for sacrilege cannot apply to anything whose commandment has already been fulfilled. Resh Lakish said: When they pour the wine-libation on the altar, they would stop up the pits, in order to fulfill what is said, “In holiness you shall pour out a drink-offering of strong drink to the Lord.”
מאי משמע אמר רב פפא שכר לשון שתיה לשון שביעה לשון שכרות אמר רב פפא שמע מינה כי שבע איניש חמרא מגרוניה שבע אמר רבא צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא ליגמע גמועי רבא אכסא דברכתא אגמע גמועי
But how does this mean that? R. Papa answered, Shekhar—the language of drink, satiation and drunkenness. R. Papa said: Learn from that when a man is satiated with wine, it is due to his filling of his throat. Rava said: A young scholar who does not have much wine should swallow it in gulps. Rava used to gulp down the cup of blessing.
דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז, ב) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנא' (תהלים מז, י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים
Rava made the following exposition What is it that is written, “How beautiful are your steps in sandals, O prince’s daughter?” (Song of Songs 7:2): How beautiful are the steps of Israel when they go up [to Jerusalem] to celebrate a festival. “O prince’s daughter”: Daughter of our father Abraham, who is called prince, as it is said, “The princes of the peoples are gathered together, the people of the God of Abraham” (Psalms 47:10). The God of Abraham! And not the God of Isaac and Jacob? But the meaning is, The God of Abraham who was the first of the converts.
תנא דבי רב ענן מאי דכתיב (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך למה נמשלו דברי תורה כירך לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר
The School of R. Anan taught: It is written, “The roundings of your thighs” (Song of Songs 7:2). Why are the words of the Torah compared to the thigh? To teach you that just as the thigh is hidden, so should the words of the Torah be hidden.
והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה והלא דברים ק"ו ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה
And this is what R. Elazar said: What is the implication of the text, “It has been told to you, O man, what is good, and what the Lord requires of you: Only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with thy God?” (Micah 6:8): ‘To do justly’ means [to act in accordance with] justice; ‘to love mercy’ refers to acts of loving kindness’, ‘and to walk humbly with your God’ refers to attending to funerals and providing a bride with a dowry for her wedding. Now can we not make an a fortiori deduction: If in matters which are normally performed publicly the Torah says ‘to walk humbly’, how much more so in matters that are normally done privately?
א"ר אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר (משלי כא, ג) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח וא"ר אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר (הושע י, יב) זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אדם קוצר ודאי אוכל
R. Elazar stated: Greater is he who performs charity than [he who offers] all the sacrifices, for it is said, “To do charity and justice is more acceptable to the Lord than sacrifice” (Proverbs 21:3). R. Elazar further stated: Acts of loving kindness (gemilut hasadim) are greater than charity (tzedakah), for it is said, “Sow to yourselves according to your charity (tzedakah), but reap according to your hesed” (Hosea 10: 12); when one sows, it is doubtful whether he will eat [the harvest] or not, but when one reaps, he will certainly eat.
וא"ר אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד
R. Elazar further stated: The reward of charity depends entirely upon the extent of the kindness in it, for it is said, “Sow to yourselves according to charity, but reap according to the kindness.”
ת"ר בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה צדקה בממונו גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים
Our rabbis taught: In three respects gemilut hasadim is superior to charity: charity can be done only with one’s money, but gemilut hasadim can be done with one’s person and one’s money. Charity can be given only to the poor, but gemilut hasadim both to the rich and the poor. Charity can be given to the living only, gemilut hasadim can be done both to the living and to the dead.
וא"ר אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד שנאמר (תהלים לג, ה) אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת"ל (תהלים לו, ח) מה יקר חסדך אלהים (חסד ה' מלאה הארץ) וגו' יכול אף ירא שמים כן ת"ל (תהלים קג, יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו
R. Elazar further stated: He who performs acts of charity and justice is regarded as though he had filled all the world with kindness, for it is said, “He who loves charity and justice, he has filled the earth with the loving kindness of God” (Psalms 33:5). But lest you say that whoever wishes to do good succeeds without difficulty, Scripture says, “How precious is Your loving kindness, O God” (Psalms 36:8). One might say that this applies also one who fears God, Scripture says, “But the loving kindness of the Lord is from everlasting time to everlasting time on those that fear Him” (Psalms 103:17).
א"ר חמא בר פפא כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים שנא' חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וא"ר אלעזר מאי דכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד יש תורה שאינה של חסד אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד איכא דאמרי תורה ללמדה זו היא תורה של חסד שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד:
R. Hama b. Papa stated: Any man who is endowed with grace is known to be a God-fearing man, for it is said, ‘But the loving kindness of the Lord is from everlasting time to everlasting time to them that fear Him.” R. Elazar further stated: What is it that is written, “She opens her mouth with wisdom, and the Torah of loving kindness is on her tongue?” (Proverbs 31:26): Is there then a Torah of loving kindness and a Torah which is not of loving kindness? Rather Torah [which is studied] for its own sake is a ‘Torah of loving kindness’, whereas Torah [which is studied] for an ulterior motive is a Torah which is not of loving kindness. There are those who say, Torah [which is studied] in order to teach it is a ‘Torah of loving kindness’, but Torah [which is] not [studied] in order to teach it is a Torah which is not of loving kindness.
כמעשהו בחול כו': ואמאי נייתי במקודשת אמר זעירי קסבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת
As it was performed on weekdays, so was it was performed on Shabbat, [save that on the eve of Shabbat he would fill a non-sanctified golden barrel from the Shiloah, and place it in the chamber.] But why [bring the water in a non-sanctified vessel]? Let him bring it in a sanctified one? Zeiri said: [The author of our Mishnah] is of the opinion that no fixed amount has been prescribed for the water [of libation] and that the ministering vessels sanctify their contents even if there was no intention