Taanit 27

Chapter 27

א והא שייר תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא מילי דצינעא קתני מילי דבפרהסיא לא קתני
1 to denote the absolute exclusion of any other differences? Has he not left out [mention of the taking out of] the Ark?<span class="x" onmousemove="('comment',' Which was taken out during the last seven fasts but not during the intermediary, v. infra 15a.');"><sup>1</sup></span>
ב אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין וכ"ת הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו קתני
2 - [As for the taking out of the] Ark this cannot be considered an omission because [the Baraitha] enumerates only things done in private but not things done in public. R'Ashi said: This<span class="x" onmousemove="('comment',' That the twenty-four benedictions are recited also during the middle three fasts.');"><sup>2</sup></span>
ג ותסברא מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא השתא דאתית להכי עשרים וארבעה נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא
3 may also be deduced from our Mishnah where it is learnt: IN WHAT RESPECT ARE THE LATTER MORE STRINGENT THAN THE FORMER?<span class="x" onmousemove="('comment',' ['THE FORMER' means those immediately preceding the middle three fasts which, taken together with what follows, seems to imply that the difference is limited to the points enumerated.');"><sup>3</sup></span> IN THAT ON THEM THE ALARM IS SOUNDED AND THE SHOPS ARE CLOSED.
ד מאי הוי עלה אמר רב שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב בין גואל לרופא ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה:
4 This would imply that in all other respects they are alike. And should you reply that here too [the Mishnah] has stated only one [difference] and left out [others].
ה תני חדא עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות
5 I would object, the Mishnah explicitly states, IN WHAT RESPECT ARE THE LATTER etc.' !<span class="x" onmousemove="('comment',' [Where as explained in the Gemara infra ');"><sup>4</sup></span> - Do you assume the expression, 'IN WHAT RESPECT ARE THE LATTER etc. literally?
ו אמר רב אשי נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו:
6 Has he not also left out [mention of the taking out of] the Ark? - [As for the taking out of] the Ark this cannot be considered an omission because he mentions it in the next chapter. If now that you have arrived at this conclusion [the difference in respect of the recital of] the twenty-four benedictions is al no omission since he mentions it [also] in the next chapter.
ז מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות: במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בעננו
7 What is the final decision [with regard to the insertion of the special benediction for fast days]?<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., by an individual (Rashi) .');"><sup>5</sup></span> R'Samuel B'Sasartai said, and so too R'Hiyya B'Ashi in the name of Rab: [He inserts it] between 'Redemption' and 'Healing'.
ח קס"ד מאן דאמר בעננו לא אמר בשופרות ומאן דאמר בשופרות לא אמר בעננו והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן י"ח התרעות וסימן לדבר יריחו ויריחו שופרות הוה ותיובתא למאן דאמר בעננו
8 R'Ashi said in the name of R'Jannai, the son of R'Ishmael: In [the benediction] 'Who hearkenest unto prayer. One Baraitha teaches: Pregnant women and nursing mothers fast on the first fasts but not on the last; another teaches: They fast on the last but not on the first; and yet another teaches: They fast neither on the first nor on the last! - R'Ashi said: Take it that they fast on the middle set of fasts and in this way all [th Baraithas] will be reconciled.<span class="x" onmousemove="('comment',' The reconciliation of the conflicting Baraithas is arrived at in the following manner. Call the three groups of fasts A (the first three) , B (the middle three) and C (the last seven) . In the first Baraitha B is first with regard to C; in the second B is last with regard to A; and in the third B is the middle one.');"><sup>6</sup></span>
ט אלא בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה התרעה כי פליגי בעננו מר סבר קרי לה התרעה ומר סבר לא קרי לה התרעה
9 IN WHAT RESPECT ARE THE LATTER MORE STRINGENT THAN THE FORMER? IN THAT ON THEM THE ALARM IS SOUNDED AND THE SHOPS ARE CLOSED.
י למ"ד בעננו כל שכן בשופרות ולמ"ד בשופרות אבל בעננו לא
10 How do we sound the alarm? - Rab Judah said: By the shofar.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos.');"><sup>7</sup></span> Rab Judah the son of R'Samuel B'Shilath in the name of Rab said: By [the recital of the] 'anenu.<span class="x" onmousemove="('comment',' The fast prayer. v. P.B. p. 50.');"><sup>8</sup></span>
יא והתניא ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין מדצעקה בפה התרעה בשופרות
11 The scholars assumed that the authority who said by the 'anenu was opposed to the sounding of the alarm by the shofar and that the one who said by the shofar was opposed to the recital of the 'anenu. But has it not been taught: No less than seven fasts are ordained upon the community upon each of which the alarm is sounded eighteen times; [as] a sign to remember this take Jericho.
יב תנאי היא דתניא על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים ר' יוסי אמר לעזרה אבל לא לצעקה
12 Now at Jericho the shofar [was used to give the alarm]. This would be a refutation of him who said: By 'anenu [only]! Hence [we must conclude] that all are agreed that the sounding of the shofar constitutes the sounding of an alarm, and that they differ only with regard to [the recital of] the 'anenu; one takes the view that it constitutes the sounding of an alarm, and the other that it does not.
יג במאי אילימא בשופרות שופרות בשבת מי שרי אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה ש"מ:
13 The authority who says that the recital of the 'anenu constitutes the sounding of an alarm [will hold] how much more so does the sounding of the shofar, but the authority who says, 'by the shofar', would exclude the recital of the 'anenu. But has it not been taught: In the case of all other visitations that break out [in the world], as for example.
יד בשני דר' יהודה נשיאה הוה צערא
14 Itch, Locusts, Flies, Hornets, Gnat and the invasion by Snakes and Scorpions they did not sound the alarm, but they cried aloud? And as crying can only be by mouth, the sounding of the alarm must consequently be by the shofar! - This forms a subject of dispute amongst the Tannaim, for it has been learnt: In the case of these [calamities] they sound the alarm even on the Sabbath ; when a city is surrounded by a ravaging troop, or is in danger of inundation by a river or when a ship is foundering on the sea, R'Jose said: [We may sound the alarm to summon] help but not for intercession! Now with what [is the alarm sounded]? Shall we say by the shofar? Is then the sounding of the shofar on the Sabbath permissible? It must therefore be by the recital of the 'anenu, and this is termed: 'Sounding the alarm'. This proves it. In the time of R'Judah the Prince<span class="x" onmousemove="('comment',' Text reads, Judah Nesi'ah. Nesi'ah, is the title by which the Patriarch Judah III (end of third century) was known.');"><sup>9</sup></span> there was distress<span class="x" onmousemove="('comment',' Not a drought, but some other kind of visitation.');"><sup>10</sup></span>
Previous ChapterNext Chapter