המתני׳ <big><strong>אותו</strong></big> ואת בנו נוהג בין בארץ בין בח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין
וכיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופג את הארבעים
זקדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם פסולים ושניהם סופגים את הארבעים
חחולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
טחולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
יקדשים וחולין בחוץ הראשון חייב כרת ופסול והשני כשר ושניהם סופגים את הארבעים
יאחולין וקדשים בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים וחולין בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
יבחולין בחוץ ובפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
יגקדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם סופגים את הארבעים ושניהם פסולים
ידחולין בפנים ובחוץ הראשון פסול ופטור והשני סופג את הארבעים וכשר קדשים בפנים ובחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול:
טו<big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשין תלמוד לומר (ויקרא כב, כז) שור או כשב או עז כי יולד וכתיב בתריה (ויקרא כב, כח) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד לימד על אותו ואת בנו שנוהג במוקדשין
טזואימא במוקדשין אין בחולין לא שור הפסיק הענין
יזואימא בחולין אין במוקדשין לא כתיב ושור וי"ו מוסיף על ענין ראשון
יחאי מה קדשים כלאים לא אף אותו ואת בנו כלאים לא אלמה תניא אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי