ערכין 30

{שמות טז } אל תצאו ויצאו אל תותירו ויותירו

שנים בשליו ראשון ובשליו שני

בשליו ראשון {שמות טז } בשבתכם על סיר הבשר

בשליו שני (במדבר יא, ד) והאספסוף אשר בקרבו

בעגל כדאיתיה

במדבר פארן כדאיתיה

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא מאי דכתיב

(תהלים קכ, ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה

אמר לו הקב"ה ללשון

כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה

אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא

כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר

(תהלים יב, ה) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו

ואמר ר' יוסי בן זימרא

כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו שנאמר

(תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם

{ויקרא כה } לצמיתות ומתרגמינן

לחלוטין ותנן

אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה

אמר ריש לקיש מאי דכתיב

(ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע

זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע

ואמר ריש לקיש מאי דכתיב

(קהלת י, יא) אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון

לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש ואומרות

ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך

אומר להם

וכי מה יתרון לבעל הלשון

ואמר ריש לקיש

כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר

(תהלים עג, ט) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא

כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן כתיב הכא

אותו אצמית וכתיב התם

(איכה ג, נג) צמתו בבור חיי וידו אבן בי

ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא

כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה

אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר

תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תיקרי אותו לא אוכל אלא

אתו לא אוכל

ואיכא דמתני לה על גסי הרוח

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא

כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה [לשר של] גיהנם

אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו שנאמר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים אין חץ אלא לשון שנאמר

(ירמיהו ט, ז) חץ שחוט לשונם מרמה דבר ואין גבור אלא הקב"ה שנאמר

(ישעיהו מב, יג) ה' כגבור יצא גחלי רתמים היינו גיהנם

אמר רבי חמא בר' חנינא

מה תקנתו של מספרי לשון הרע

אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנא'

(משלי טו, ד) מרפא לשון עץ חיים ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר

חץ שחוט לשונם ואין עץ אלא תורה שנאמר

(משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה

ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו שנאמר

(משלי טו, ד) וסלף בה שבר רוח

רבי אחא ברבי חנינא אומר

סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר

(תהלים יב, ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע

אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו שנאמר

וסלף בה שבר רוח

תנא דבי רבי ישמעאל

כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים

כתיב הכא

לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים

(שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה בגילוי עריות כתיב

(בראשית לט, ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת בשפיכות דמים כתיב

(בראשית ד, יג) גדול עוני מנשוא

גדולות אימא תרתי

הי מינייהו מפקא

במערבא אמרי

לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו

א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב

(משלי יח, כא) מות וחיים ביד לשון וכי יש יד ללשון

לומר לך

מה יד ממיתה אף לשון ממיתה

אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה

ת"ל

חץ שחוט לשונם

אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה

תלמוד לומר

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ

וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי

הא קמשמע לן דקטיל כחץ

וכי מאחר דכתיב

חץ שחוט לשונם מות וחיים ביד לשון למה לי

לכדרבא דאמר רבא

בעי חיים בלישניה דבעי מיתה בלישניה

היכי דמי לישנא בישא

(רבא אמר)

כגון דאמר איכא נורא בי פלניא

אמר ליה אביי

מאי קא עביד

גלויי מילתא בעלמא הוא

אלא דמפיק בלישנא בישא דאמר

היכא משתכח נורא אלא בי פלניא

[דאיכא בשרא וכוורי]

אמר רבה

כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה לית בה משום לישנא בישא

אמר ליה

כל שכן חוצפא ולישנא בישא

אמר ליה

אנא כרבי יוסי סבירא לי דאמר רבי יוסי

מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי

אמר