ערכין 40

מהו דתימא

כיון דלא אמדוהו לא אישתעבוד נכסי קמ"ל

כיון דעמד בדין אישתעבודי אישתעבוד נכסי ואומדנא גלויי מילתא בעלמא הוא:

<big><strong>מתני׳</strong></big> שור זה עולה ובית זה קרבן ומת השור ונפל הבית פטור מלשלם

שור זה עלי עולה ובית זה עלי קרבן מת השור ונפל הבית חייב לשלם:

<big><strong>גמ׳</strong></big> א"ר חייא בר רב

לא שנו אלא דאמר דמי שור זה עלי עולה אבל אמר

שור זה עלי עולה כיון דאמר זה ומת אינו חייב באחריותו עלי להביאו קאמר

מיתיבי

שור זה עולה השור הקדש ומועלין בו מת או נגנב אינו חייב באחריותו

שור זה עלי עולה השור הקדש ומועלין בו מת או נגנב חייב באחריותו

מי אלימא ממתניתין דאוקימנא דקאמר דמי

ה"נ דקאמר דמי

והא מדסיפא דקאמר דמי רישא דלא קאמר דמי

דקתני סיפא

דמי שור עולה השור חולין ואין מועלין בו מת או נגנב אינו חייב באחריותו אבל חייב באחריות דמיו

רישא וסיפא דקאמר דמי רישא דאמר

יקדיש השור לדמיו וסיפא דקאמר

לכשיבאו דמיו יקדשו

והא אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם

א"ר יהודה אמר רב

הא מני

ר"מ היא דאמר

אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם

איכא דאמרי

אמר ליה רב פפא לאביי ואמרי לה רמי בר חמא לרב חסדא

כמאן כרבי מאיר דאמר

אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם

אמר ליה

ואלא כמאן

ואיכא דמתני לה אהא

המשכיר בית לחברו ונתנגע אף על פי שחלטו כהן אומר לו

הרי שלך לפניך נתצו חייב להעמיד לו בית