ערכין 43

תנו רבנן

שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר

שום היתומים ששים יום ושום ההקדש תשעים יום

וחכמים אומרים

אחד זה ואחד זה ששים יום

אמר רב חסדא אמר אבימי הלכה

שום היתומים ששים יום

יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין

ששים קאמרת או שלשים קאמרת

אמר ליה

ששים

דיתומים או דהקדש

אמר ליה

דיתומים

כרבי מאיר או כרבי יהודה

אמר ליה

כרבי מאיר

והא רבי מאיר שלשים קאמר

אמר ליה הכי אמר רב חסדא

מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתא בא להכריז רצופים שלשים בשני ובחמישי ששים

ואע"ג דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה לא הוו אלא תמניסר יומי כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי

אמר רב יהודה אמר רב אסי

אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן

ורבי יוחנן אומר

או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני

ורב אסי מ"ט לא אמר לכתובת אשה

דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה

ואידך

זימנין דלא ספקה

תנן

שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב

במאי עסקינן

אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית

אלא פשיטא בבעל חוב ישראל

אי דקאכיל ריביתא מי שבקינן ליה

ואלא דלא קאכיל ריביתא וקתני

נזקקין

בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא

אמר לך רב אסי

ולרבי יוחנן מי ניחא

מי שבקינן מזוני דודאי קא מפסדא ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן

הא לא קשיא בתובעת כתובתה בב"ד

כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל

התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות

אי הכי איזדקוקי לא מיזדקקינן לה

אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא מיזדקקין לה לבסוף

מ"מ לרב אסי קשיא

לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל

אי הכי רבית נמי לא לישקול

שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו

ת"ש

אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית

במאי עסקינן

אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי צאית

אלא פשיטא בבעל חוב ישראל

אי אכיל ריביתא מי שבקינן ליה

אלא דלא אכיל ריביתא וקתני

נזקקין

בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא

אמר לך רב אסי

ולרבי יוחנן מי ניחא

אי כתובה מאי איריא מיתמי

אפילו מיניה דידיה נמי בזיבורית

הא לא קשיא ר"מ היא דאמר

כתובת אשה בבינונית ומיתמי בזיבורית

מ"מ לרב אסי קשיא

לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל

א"ה רבית נמי לא נישקול

שקיבל לזו ולא קיבל עליו לזו

ת"ש

ע"מ ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו

בשלמא בעל חוב בין מר ובין מר כדשנין

אלא כתובתה בשלמא לר' יוחנן ניחא אלא לרב אסי קשיא

הכא במאי עסקינן כשחייב מודה

השתא דאתית להכי כולהו נמי כשחייב מודה

מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי

א"ל רבינא לאמימר והאמר רב יהודה אמר רב אסי

אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א"כ היתה רבית אוכלת בהן רבי יוחנן אומר

או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני

ואפי' רבי יוחנן לא קאמר אלא באלמנה דקמפסדא מזוני אבל גרושה לא

אמר ליה

הא אנן דרבי יוחנן משום חינא מתנינן לה

אמר רב נחמן

מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב

יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו מכאן ואילך מיזדקקנא

מעיקרא מאי טעמא לא

אמר רב פפא

פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לא בני מיעבד מצוה נינהו

רב הונא בריה דרב יהושע אמר

אימר צררי אתפסיה

מאי בינייהו

איכא בינייהו בשחייב מודה

אי נמי שמתוה ומת בשמתיה

שלחו מתם

דשמתוה ומית בשמתיה

והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע