ערכין 48

ורב סבר

סוף סוף לבעלים מי קהדרא

לכהנים הוא דנפקא וכהנים משולחן גבוה קא זכו

מאי טעמא דרב

דאמר קרא

(ויקרא כז, יז) ואם משנת היובל ושנת היובל בכלל

ושמואל

מי כתיב ואם בשנת היובל

משנת היובל כתיב משנת שאחר היובל

בשלמא לרב היינו דכתיב

אם משנת היובל (ויקרא כז, יח) ואם אחר היובל אלא לשמואל מאי אחר היובל

אחר אחר

מיתיבי

מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ואם הקדיש אינה קדושה

אמר לך רב

אינה קדושה בגירוע אבל קדוש ונותנין חמשים

מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע

והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו

אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים

אמר לך רב

הא מני רבנן היא ואנא דאמרי כרבי דאמר

ראשון וראשון בכלל שביעי ושביעי בכלל

הכא נמי בשנת ושנת היובל בכלל

אי כרבי פונדיון מאי עבידתיה

וכי תימא לית ליה והתנן

הקדיש שתים ושלש שנים לפני היובל רבי אומר אומר אני

נותן סלע ופונדיון

רבי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר

שנת חמשים עולה לכאן ולכאן

לשמואל לימא רבי כרבנן סבירא ליה

דאי כרבי יהודה סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה

ע"כ לשמואל רבי כרבנן סבירא ליה

תא שמע

ולא גואלין אחר היובל פחות משנה

בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר יובל פחות משנה אלא לרב מאי אחר יובל שנה

מי סברת אחר יובל ממש

מאי אחר יובל