בבא בתרא 187

נותן לו דמי חטין

קטנית רובע עפרורית פחות מרובע

ועפרורית רובע לא והא תניא המוכר פירות לחברו חטין מקבל עליו רובע קטנית לסאה שעורים מקבל עליו רובע נישובת לסאה עדשים מקבל עליו רובע עפרורית לסאה

מאי לאו הוא הדין לחטים ולשעורין שאני עדשים דמיעקר עקרי להו

אלא טעמא דעדשים דמיעקר עקרי להו אבל חטי ושערי לא תפשוט מינה חטי ושערי דעפרורית לא מקבל

לעולם חטי ושערי מקבל עפרורית עדשים איצטריכא ליה דסלקא דעתך אמינא כיון דמיעקר עקרי להו יותר מרובע נמי לקבל קא משמע לן

אמר רב הונא אם בא לנפות מנפה את כולו אמרי לה דינא ואמרי לה קנסא

אמרי לה דינא מאן דיהיב זוזי אפירי שפירי יהיב ורובע לא טרח איניש יותר מרובע טרח איניש וכיון דטרח טרח בכוליה

ואמרי לה קנסא רובע שכיח יותר לא שכיח ואיהו הוא דעריב וכיון דעריב קנסוהו רבנן בכוליה

(סימן כל תרי שטרי דראבין בר רב נחמן אונאה וקבלנותא)

מיתיבי כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט סברוה דרובע דכלאים כיותר מרובע דהכא וקא תני ימעט

לא רובע דכלאים כי רובע דהכא דמי

אי הכי אמאי ימעט משום חומרא דכלאים

אי הכי