בבא קמא 133

הא לאו הכי הדר בעיניה אמר רב יוסף מריש שמו עליו דתניא (יחזקאל מא, כו) צלעות הבית אלו המלטטין והעובים אלו המרישות

רבי זירא אמר שינוי החוזר לברייתו בשינוי השם לא הוי שינוי

ושינוי השם שאינו חוזר לברייתו מי הוי שינוי והרי צינור דמעיקרא קציצתא והשתא צינורא ותניא צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה

קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה

ואי אמרת שינוי השם מילתא היא אפי' קבעו ולבסוף חקקו נמי ליפסל

שאני שאיבה דמדרבנן היא אי הכי אפילו דרישא נמי התם איכא תורת כלי עליו בתלוש הכא אין תורת כלי עליו בתלוש

מיתיבי הגנב והגזלן והאנס הקדישן הקדש ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר

אמרי התם איכא שינוי השם דמעיקרא טיבלא והשתא תרומה הקדש מעיקרא חולין והשתא הקדש

אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנוי שהוא קונה שנאמר (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי

האי אשר גזל מיבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש על גזל אביו

א"כ ניכתוב רחמנא והשיב את גזילו אשר גזל למה לי למכתב ש"מ תרתי

ואיכא דאמרי אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנויי שאינו קונה שנאמר והשיב את הגזילה מ"מ והא כתיב אשר גזל ההוא מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו:

אמר עולא מניין ליאוש שאינו קונה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול את הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח דלית ליה תקנתא כלל