תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

בבא מציעא 53

CommentaryAudioShareBookmark
א

בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר וכן תני תנא קמיה דרב נחמן ל"ש אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

א"ל רב נחמן וכי בעל הבית בעצמו דשן א"ל איסמיה א"ל לא תתרגם מתני' כגון שדשן ע"י עבדו ושפחתו הכנענים:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

<big><strong>מתני׳</strong></big> אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב להכריז:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי בכלל כל אלו אמר רבא בכלל (דברים כב, ג) כל אבדת אחיך

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

אמר רבא למה לי דכתב רחמנא שור חמור שה ושמלה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

צריכי דאי כתב רחמנא שמלה הוה אמינא ה"מ בעדים דגופה וסימנין דגופה אבל חמור בעדים דאוכף וסימנין דאוכף אימא לא מהדרינן ליה כתב רחמנא חמור דאפילו חמור בסימני האוכף

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

שור ושה דכתב רחמנא ל"ל שור דאפילו לגיזת זנבו ושה לגיזותיו ולכתוב רחמנא שור דאפילו לגיזת זנבו וכ"ש שה לגיזותיו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

אלא אמר רבא חמור דבור לרבי יהודה ושה דאבידה לדברי הכל קשיא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

ואימא לגללים הוא דאתא גללים אפקורי מפקר להו ודילמא לסימנין הוא דאתא דאיבעיא לן סימנין דאורייתא או דרבנן כתב רחמנא שה דאפילו בסימנין מהדרינן וסימנין דאורייתא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

אמרי מדקתני להו תנא לסימנין גבי שמלה דקתני מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין חייב להכריז אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז ש"מ דשה לאו לסימנין הוא דאתא:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יא

תנו רבנן (דברים כב, ג) אשר תאבד פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה רבי יהודה אומר ומצאתה פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יב

מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו מר נפקא ליה מאשר תאבד ומר נפקא ליה מומצאתה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יג

ולמאן דנפקא ליה מאשר תאבד האי ומצאתה מאי עביד ליה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יד

ההוא מיבעי ליה לכדרבנאי דאמר רבנאי ומצאתה דאתאי לידיה משמע

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טו

ולמאן דנפקא ליה מומצאתה האי אשר תאבד מאי עביד ליה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טז

מבעי ליה לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מניין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת שנאמר כן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם יצתה זו שאבודה הימנו ואינה מצויה אצל כל אדם

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יז

ואידך הא דרבנאי מנא ליה נפקא ליה מומצאתה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יח

ואידך הא דרבי יוחנן מנא ליה נפקא ליה ממנו ואידך ממנו לא משמע ליה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יט

רבא אמר פרוטה שהוזלה איכא בינייהו מ"ד מאשר תאבד איכא ומ"ד מומצאתה ליכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כ

ולמ"ד אשר תאבד הא בעינן ומצאתה וליכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כא

אלא פרוטה שהוקרה איכא בינייהו מאן דאמר ומצאתה איכא ומאן דאמר אשר תאבד ליכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כב

ולמאן דאמר ומצאתה הא בעינן אשר תאבד וליכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כג

אלא פרוטה שהוקרה והוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו מאן דאמר אשר תאבד איכא ומאן דאמר ומצאתה בעינן דאית בה שיעור מציאה משעת אבידה ועד שעת מציאה:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כד

איבעיא להו סימנין דאורייתא או דרבנן מאי נפקא מינה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא