בכורות 13

אישתני מגמל שפיר דמי או דלמא לא שנא

ת"ש

בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה אסור באכילה ואם דומה ראשו ורובו לאמו חייב בבכורה

שמע מינה

לאכילה נמי בעי ר' שמעון ראשו ורובו

לא לבכורה דוקא

דיקא נמי דקא שבקה לאכילה וקם ליה אבכור ש"מ

לבכורה הוא דבעי ר' שמעון ראשו ורובו אבל לאכילה לא

לעולם אימא לך

לאכילה נמי בעי ובכורה איצטריך

סד"א

הואיל וכתיב

(במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור ולא תיסגי ליה בראשו ורובו עד דאיכא כוליה קמשמע לן

ת"ש

(ויקרא יא, ד) אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה זה אי אתה אוכל אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

ואי זה זה הבא בסימן אחד זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטהור

יכול אפילו עבורו מן הטמא

ת"ל

(דברים יד, ד) שה כשבים ושה עזים עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה דברי ר' יהושע

ר' אליעזר אומר

לא בא הכתוב להתיר את המותר אלא להוסיף על המותר ואיזה זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא

או אינו אלא עבורו מן הטהור

תלמוד לומר

שור שה כשבים ושה עזים מכל מקום

קרי ליה טמא כרבי שמעון וקאמר

אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

ואיכא דמקשי ומותיב

עבורו מן הטמא מי מעברא

והאמר ר' יהושע בן לוי

לעולם אין מתעברת לא טמאה מן הטהור ולא טהורה מן הטמא ולא גסה מן הדקה ולא דקה מן הגסה ולא בהמה מן חיה ולא חיה מן בהמה

חוץ מר' אליעזר ומחלוקתו שהיו אומרים

חיה מתעברת מבהמה

וא"ר ירמיה

דאיעבר מקלוט בן פרה ואליבא דרבי שמעון קאמר

וקאמר

אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

למימרא דרבי אליעזר סבר

זה וזה גורם מותר ור' יהושע סבר

זה וזה גורם אסור

והא איפכא שמעינן להו

ולד טריפה רבי אליעזר אומר

לא יקרב לגבי מזבח ורבי יהושע אומר

יקרב לגבי מזבח

בעלמא סבר ר' אליעזר

זה וזה גורם אסור

ושאני הכא דאם כן נכתוב קרא

שה כשבים ועזים שה ושה למה לי

שמע מינה

שה מכל מקום

ורבי יהושע אמר לך

בעלמא זה וזה גורם מותר

והכא אם כן לכתוב קרא

שור כשב ועז כשבים ועזים למה לי

ש"מ

עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה

ת"ש רבי שמעון אומר

גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמל ואחד גמל הנולד מן הפרה

ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה

שמע מינה

לאכילה נמי בעי רבי שמעון ראשו ורובו שמע מינה:

שהיוצא מן הטמא וכו':

בעו מינה מרב ששת

מי רגלים של חמור מהו

ותיבעי (ליה) דסוסים וגמלים

דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמו לחלב מיא עול מיא נפוק

כי קמיבעיא להו דחמור דעכירי ודמו לחלב מאי

מגופיה קא מימצצי ואסירי

או דלמא

מיא עול מיא נפוק והאי דעכירי הבלא דבישרא הוא

אמר להו רב ששת תניתוה

שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור

מטמא לא קאמר אלא

מן