בכורות 45

לר' אליעזר מה תהא עליהן יאכלו נקודין או קליות או ילושו במי פירות או תתחלק לעיסות ובלבד שלא יהא כביצה במקום אחד

ואמר עולא

מה טעם

גזירה שמא יביא קב חולין טמאים ממקום אחר וקב ועוד ממין זה סבר

איבטלינהו ברובא

וכיון דאיכא האי משהו מצא מין את מינו וניעור

א"ל

אם טומאה עוררת טומאה טהרה עוררת טומאה:

איתיביה

אפר כשר שנתערב באפר מקלה הולכין אחר הרוב לטמא

ואי רובא אפר מקלה הוא לא מטמא

ואי אמרת טומאה כמאן דאיתיה דמי נהי דבמגע לא מטמא לטמא במשא

הא איתמר עלה אמר ר' יוסי ברבי חנינא

טהור מלטמא במגע אבל מטמא במשא

והאמר רב חסדא

נבילה בטילה בשחוטה שאי אפשר לנבילה שתיעשה שחוטה

נהי דבמגע לא מטמא לטמא במשא

א"ל

אתון בדרב חסדא מתניתו לה אנן בדר' חייא מתנינן לה

תני ר' חייא

נבילה ושחוטה בטילות זו בזו

ואיתמר עלה אמר ר' יוסי ברבי חנינא

טהור מלטמא במגע אבל מטמא במשא

והא דתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר

בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרה מן הבכורה

ותני רבי חייא

אינה מטמאה לא במגע ולא במשא אמאי

דנהי במגע לא מטמא תטמא במשא

אישתיק

דלמא ודאי שאני הכא דהויא לה טומאה סרוחה

הניחא לבר פדא דאמר

טומאה חמורה עד לגר וטומאה קלה עד לכלב הא לא חזיא לגר

אלא לר' יוחנן דאמר