חולין 132

אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס ה"ז מותר

תנן התם

כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת

יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא

מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר

אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא

מאי קשקשת סנפיר ואפי' דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת

והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא

דכתיב

(שמואל א יז, ה) ושריון קשקשים הוא לבוש

וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר

א"ר אבהו וכן תנא דבי ר' ישמעאל

(ישעיהו מב, כא) יגדיל תורה ויאדיר

ת"ר

ממשמע שנאמר

אכול את שיש לו שומע אני

אל תאכל את שאין לו

וממשמע שנאמר

אל תאכל את שאין לו שומע אני

אכול את שיש לו ולמה שנאן

לעבור עליו בעשה ולא תעשה

(ויקרא יא, ט) תאכלו מכל אשר במים מה ת"ל

שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם

מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים

אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע

ת"ל

תאכלו מכל אשר במים

היכן התיר בכלים

דכתיב

את זה תאכלו מכל אשר במים וגו' בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה אכול דלית ליה לא תיכול

הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול

אימא

בכלים אע"ג דאית ליה לא תיכול

לא סלקא דעתך דכתיב

(ויקרא יא, י) וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים בימים ובנחלים דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול

ואימא

במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט

ימים ונחלים אין נעיצין וחריצין לא

במים חזר וכלל

הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו

אמר רבינא כדאמרי במערבא

כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה