חולין 19

מפני שדרכן של שרצים לגלות ואין דרכן לכסות

(אי נמי טעמא דהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה מכוסה ובא ומצאה מגולה הא מצאה כמה שהניחה לא טומאה איכא ולא פסולה איכא)

ואילו ספק מים מגולים אסורין

ש"מ

חמירא סכנתא מאיסורא ש"מ

תנן התם ג' משקין אסורין משום גלוי

מים ויין וחלב

כמה ישהו ויהיו אסורין

כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה

וכמה מקום קרוב

א"ר יצחק בריה דרב יהודה

כדי שיצא מתחת אוזן כלי וישתה

ישתה

הא קא חזי ליה

אלא ישתה ויחזור לחורו:

איתמר

השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא

אפילו שיבר בה עצמות כל היום פסולה חיישינן שמא בעור נפגמה

ורב חסדא אמר

כשרה שמא בעצם נפגמה

בשלמא רב הונא כשמעתיה אלא רב חסדא מאי טעמא

אמר לך

עצם ודאי פוגם עור ספק פוגם ספק לא פוגם הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי

מתיב רבא לסיועיה לרב הונא

טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע"פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה עד שיאמר

ברי לי שלא היה עלי קודם לכן

והא הכא דודאי טבל ספק הוה עליה ספק לא הוה עליה וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

שאני התם דאיכא למימר

העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל

ה"נ העמד בהמה על חזקתה ואימר לא נשחטה

הרי שחוטה לפניך

ה"נ הרי טבל לפניך

הא איתילידא ביה ריעותא

ה"נ איתילידא בה ריעותא

סכין איתרעאי בהמה לא איתרעאי

מיתיבי

שחט את הושט ואח"כ נשמטה הגרגרת כשרה נשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הושט פסולה

שחט את הושט ונמצא הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה אם לאחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה ואמרו

כל ספק בשחיטה פסול

כל ספק בשחיטה לאתויי מאי

לאו לאתויי כה"ג

לא לאתויי ספק שהה ספק דרס