חולין 204

אכל צפור טהורה בחייה בכל שהוא במיתתה בכזית

וטמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהוא

הכא נמי

במשהו בשר גידים ועצמות

ת"ש

נטל צפור שאין בו כזית ואכלו רבי פוטר ור' אלעזר בר ר"ש מחייב

אמר ר' אלעזר בר' שמעון

ק"ו על אבר ממנה חייב על כולה לא כל שכן

חנקה ואכלה דברי הכל בכזית

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר בחייה לאברים עומדת ומר סבר בחייה לאו לאברים עומדת

דכ"ע מיהא לא בעינן כזית

אמר רב נחמן

במשהו בשר גידים ועצמות

ומי איכא מידי דבכוליה לית ביה כזית בשר ובחד אבר אית כזית במשהו בשר גידין ועצמות

אמר רב שרביא

אין בקלניתא

אימא סיפא

חנקה ואכלה דברי הכל בכזית

והא קלניתא עוף טמא הוא ואמר רב

טמאה בין בחייה בין במיתתה במשהו

אלא

כעין קלניתא

אמר רבא

את"ל סבר רבי מחשבת אוכלין שמה מחשבה חישב לאוכלה אבר אבר ואכלה כולה חייב

א"ל אביי

ומי איכא מידי דאילו אכיל ליה אחר לא מיחייב ואכיל ליה האי מיחייב

אמר ליה

זה לפי מחשבתו וזה לפי מחשבתו

ואמר רבא

אם תמצא לומר סבר ר' אלעזר בר ר' שמעון מחשבת אוכלין שמה מחשבה חישב לאוכלה מתה ואכלה חיה פטור

א"ל אביי

ומי איכא מידי דאילו אכיל ליה אחר מחייב ואכיל ליה האי פטור

א"ל

זה לפי מחשבתו וזה לפי מחשבתו

אמר ר' יוחנן

(דברים יב, כג) לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו זה בשר מן החי ובשר מן הטרפה

ור"ש בן לקיש אמר

לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי ובשר מן החי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו זה בשר מן הטרפה

אכל אבר מן החי ובשר מן החי לר' יוחנן חייב שתים לר"ש בן לקיש אינו חייב אלא אחת

אכל בשר מן החי ובשר מן הטרפה לר"ש בן לקיש חייב שתים לר' יוחנן אינו חייב אלא אחת

אכל אבר מן החי ובשר מן הטרפה לדברי הכל חייב שתים

ורמינהו