חולין 22

דילמא חד מינייהו טריפה הוא

אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא

וכי תימא מאי נפקא לן מינה הא אין גורל קובע לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם

וכי תימא דבדקינן ליה והתנן

לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה אברים אברים

רב מרי אמר

אתיא (שמות כא, טו) ממכה אביו ואמו דאמר רחמנא

קטליה וליחוש דלמא לאו אביו הוא

אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא ורוב בעילות אחר הבעל

ממאי

דלמא כגון שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורין

אפילו הכי אין אפוטרופוס לעריות

רב כהנא אמר

אתיא מהורג את הנפש דאמר רחמנא

קטליה

וליחוש דלמא טרפה הוה

אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא

וכי תימא דבדקינן ליה הא קא מינוול

וכי תימא משום איבוד נשמה דהאי נינווליה וניחוש שמא במקום סייף נקב הוה

רבינא אמר

אתיא מעדים זוממין דאמר רחמנא

(דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם וגו'

וליחוש דלמא הך דאסהידו ביה טרפה הוה

אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא

וכי תימא דבדקינן ליה והתניא ברבי אומר

לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין

רב אשי אמר

אתיא משחיטה עצמה דאמר רחמנא

שחוט ואכול

וליחוש שמא במקום נקב קא שחיט

אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא

אמר רב אשי

אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי ואמר ליה

ודלמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר

דאי לא תימא הכי לר"מ דחייש למיעוטא הכי נמי דלא אכיל בישרא

וכי תימא הכי נמי