חולין 226:1

כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע

ולילף מיניה

כתיב קרא אחרינא (בראשית כז, טז) ואת עורות גדיי העזים כאן גדיי העזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע

ולילף מיניה

הוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין

הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר

תרי מיעוטי כתיבי עזים העזים

אמר שמואל

גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל גדי להוציא את הדם גדי להוציא את השליא גדי להוציא את הטמאה

בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה בחלב אמו ולא בחלב טמאה

הא תלתא גדי כתיבי ואנן שיתא דרשינן

קסבר שמואל

איסור חל על איסור ואיסור חלב ומתה מחד קרא נפקי דם נמי לאו גדי הוא ושליא נמי פירשא בעלמא הוא

פשו להו תרי חד לרבות את השליל וחד למעוטי בהמה טמאה וסבר שמואל איסור חל על איסור

והאמר שמואל משום ר' אלעזר

מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת

איבעית אימא

בעלמא איסור חל על איסור ושאני התם דמיעט רחמנא ומתו בו

איבעית אימא

בעלמא קסבר שמואל אין איסור חל על איסור ושאני הכא דרבי רחמנא גדי

ואיבעית אימא

הא דידיה הא דרביה

בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב

המבשל בחלב גדי שלא הניקה מהו

א"ל

מדאיצטריכא לשמואל למימר בחלב אמו ולא בחלב זכר זכר הוא דלא אתי לכלל אם אבל האי כיון דבא לכלל אם אסור

אתמר המבשל חלב בחלב רבי אמי ורבי אסי חד אמר

לוקה וחד אמר

אינו לוקה

לימא בהא קמיפלגי דמ"ד לוקה קסבר

איסור חל על איסור ומאן דאמר אינו לוקה קסבר

אין איסור חל על איסור

לא דכ"ע אין איסור חל על איסור אאכילה דכ"ע לא פליגי דלא לקי כי פליגי אבשול מ"ד לוקה חד איסורא הוא

ומ"ד אינו לוקה להכי אפקה רחמנא לאכילה בלשון בישול