חולין 229:1

מעשה שבת ליתסרו דהא תיעבתי לך הוא

אמר קרא

(שמות לא, יד) כי קדש היא לכם היא קדש

ואין מעשיה קדש חורש בשור ובחמור וחוסם פי פרה ודש בה ליתסרו דהא תיעבתי לך הוא

השתא ומה שבת דחמירא מעשיה מותרים הני לא כל שכן

כלאי זרעים ליתסרו דהא תיעבתי לך הוא

מדגלי רחמנא גבי כלאי הכרם

(דברים כב, ט) פן תקדש פן תוקד אש מכלל דכלאי זרעים שרו

ואימא

כלאי כרם אסורין בין באכילה בין בהנאה כלאי זרעים באכילה אסירי בהנאה שרו

איתקוש לכלאי בהמה דכתיב (ויקרא יט, יט) בהמתך לא תרביע כלאים

שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך היוצא ממנה מותרת אף שדך היוצא ממנו מותר

וכלאי בהמה גופייהו מנא לן

מדאסר רחמנא כלאים לגבוה מכלל דלהדיוט שרי

אותו ואת בנו ליתסר

מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי

שילוח הקן ליתסר

לא אמרה תורה שלח לתקלה

אמר ריש לקיש

מנין לבשר בחלב שאסור ת"ל

(שמות יב, ט) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל

שאין תלמוד לומר מבושל מה תלמוד לומר מבושל לומר לך

יש לך בשול אחר שהוא כזה ואי זה זה בשר בחלב

א"ל רבי יוחנן