חולין 246

עולת העוף לרבי אלעזר ברבי שמעון ליגזר דילמא לא אתי למעבד רוב שנים

א"ל רב יוסף

דקא אמרת גזירה שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה קרעה מוכיח עליה

ודקא אמרת עולת העוף לר' אלעזר בר' שמעון ליגזר כהנים זריזים הן

תא שמע

המפשיט בבהמה ובחיה בטמאה ובטהורה בדקה ובגסה לשטיח כדי אחיזה הא יתר מכדי אחיזה טהור אמאי

ליגזר דילמא לא אתי למעבד אלא כדי אחיזה וקא נגע בטומאה וקא מטהרינן ליה

אי בטומאה דאורייתא הכי נמי הכא במאי עסקינן בטומאה דרבנן

תינח טמא בטהורה טהור בטמאה טומאה דאורייתא היא

בטרפה

טרפה בת טמויי היא

אין כדאבוה דשמואל

דאמר אבוה דשמואל

טרפה ששחטה מטמאה במוקדשין

ת"ש

רבי דוסתאי בן יהודה משום ר"ש אומר

המפשיט בשרצים חבור עד שיפשיט את כולו הא בגמל אינו חבור

לא תימא

הא בגמל אינו חבור אלא אימא

בעור שעל הצואר אינו חבור ור' יוחנן בן נורי היא

אמר רב הונא משום ר"ש בר' יוסי

לא שנו אלא שלא שייר בה כדי מעפורת אבל שייר בה כדי מעפורת חבור

אמר ריש לקיש

לא שנו אלא טלית אבל עור חלים

ורבי יוחנן אמר

אפי' עור נמי לא חלים

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש

עור טמא מדרס חישב עליו לרצועות וסנדלים כיון שנתן בו איזמל טהור דברי רבי יהודה

וחכ"א

עד שימעיטנו מחמשה טפחים כי ממעיט ליה מיהא טהור אמאי

לימא חלים

כי קאמרי דחלים היכא דקא צרי ליה להדיא

הב"ע במקצע ובא לו דרך סביבותיו

מתיב ר' ירמיה

המפשיט בבהמה ובחיה בטהורה ובטמאה בדקה ובגסה לשטיח כדי אחיזה

הא יתר מכדי אחיזה טהור

ואמאי

לימא חלים

תרגמה ר' אבין

ראשון ראשון עושה ניפול

מתיב רב יוסף

עור שעל הצואר רבי יוחנן בן נורי אומר אינו חבור אמאי

הא חלים וקאי

אמר ליה אביי

אימא סיפא וחכ"א

חבור

אלא אמר אביי

בשומר העשוי לנתק מאליו קא מיפלגי מר סבר הוי שומר ומר סבר לא הוי שומר

מתיב רבי ירמיה

תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה וגורר את הטפילה