חולין 251:1

ותני עלה

רבי יוסי מטהר

אהייא

אילימא אסיפא ת"ק נמי טהורי קא מטהר

אלא דקאמר ת"ק טומאה בתוכה הבית טמא אי משום דדרך טומאה לצאת ואי משום דטומאה טמונה בוקעת

וקא"ל רבי יוסי

דקאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה לחצאין או לשורפה במקומה ודקאמרת טומאה טמונה בוקעת טומאה טמונה אינה בוקעת

ורמי דר' יוסי אדר' יוסי

דתנן

הכלב שאכל בשר מת ומת הכלב ומוטל על האסקופה

ר"מ אומר

אם יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה ואם לאו אינו מביא את הטומאה

ר' יוסי אומר

רואין מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רבי אלעזר אומר

פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא מפני שטומאה יוצאה דרך שוליו

רבי יהודה בן בתירא אומר

בין כך ובין כך הבית טמא

מאי לאו אאין בצוארו פותח טפח קאי רבי יוסי וש"מ

טומאה טמונה בוקעת

אמר רבא

רואין את חלל הטומאה קתני ורבי יוסי בתרתי פליג וקא"ל לר' מאיר

דקאמרת כי יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה אנן בתר חללה אזלינן

ודקא אמרת (הבית) כולו טמא

מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור

רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא רבי יוסי אומר

רואין את חלל הטומאה

ומאן תנא דפליג עליה

רבי שמעון הוא דתניא ר"ש אומר