חולין 256:1

מהו שתעשה יד לחברתה

תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו

יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה ר' יהודה מטהר וחכמים אומרים

אם יכול לחיות טהור ואם לאו טמא

בעי רב פפא

מהו שיעשה יד לחבירו

תיקו

אמר רבי זירא הרי אמרו

אבן שבזוית כשהוא חולץ חולץ את כולה וכשהוא נותץ נותץ את שלו ומניח את של חבירו

בעי רבי זירא

מהו שתעשה יד לחברתה

תיקו:

מתה הבהמה:

מאי איכא בין אבר מן החי לאבר של הנבלה

איכא בינייהו

בשר הפורש ממנו מאבר בהמה דאילו בשר הפורש מאבר מן החי לא מטמא מאבר מן הנבלה מטמא

אבר מן החי דמטמא מאי קרא

אמר רב יהודה אמר רב

(ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה

והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא

וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה

ואיזו זו זו טרפה ששחטה

אם כן לכתוב רחמנא מבהמה מאי מן הבהמה ש"מ תרתי

אי הכי אפילו בשר נמי

לא ס"ד דתניא

יכול יהא בשר הפורש מן החי טמא

ת"ל

וכי ימות מן הבהמה מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינו עושה חליפין דברי ר' יוסי

ר' עקיבא אומר

בהמה מה בהמה גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות

רבי אומר

בהמה מה בהמה בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

מאי איכא בין רבי לר"ע

איכא בינייהו

ארכובה

בין ר"ע לר' יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו

אמר רב פפא

כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא

יכול בשר הפורש מן השרצים יהא טמא

ת"ל

(ויקרא יא, לב) במותם מה מיתה שאינה עושה חליפין אף כל שאינה עושה חליפין דברי רבי יוסי הגלילי

ר"ע אומר

שרץ מה שרץ גידים ועצמות אף כל גידים ועצמות

רבי אומר

שרץ מה שרץ בשר גידים ועצמות אף כל בשר גידים ועצמות

בין רבי לר"ע איכא בינייהו ארכובה

בין ר"ע לר' יוסי הגלילי מאי איכא בינייהו

אמר רב פפא

כוליא וניב שפתים איכא בינייהו

וצריכא דאי אשמעינן בהמה היינו טעמא דלא מטמא מחיים משום דלא מטמא בכעדשה

אבל שרץ דמטמא בכעדשה אימא לטמא מחיים

ואי אשמועינן שרץ משום דלא מטמא במשא לא מטמא מחיים אבל בהמה דמטמא במשא אימא תטמא מחיים צריכא

ת"ר

החותך כזית בשר מאבר מן החי חתכו ואח"כ חישב עליו טהור

חישב עליו ואח"כ חתכו טמא

רבי אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי זירא

א"ל

מאי אמור בבי מדרשא

א"ל

מאי קשיא לך

אמר ליה

דקתני חישב ואח"כ חתכו טמא