חולין 279:1

(דניאל ד, ט) ובענפוהי ידורן צפרי שמיא

צפרי שמיא איקרו צפרי סתמא לא איקרו

ת"ש

(דברים יד, יא) כל צפור טהורה מכלל דאיכא טמאה

לא מכלל דאיכא אסורה

מאי היא

אי טרפה בהדיא כתיב

ואי בשחוטה דמצורע מסיפא דקרא נפקא (דברים יד, יב) וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות שחוטת מצורע

לעולם בשחוטה דמצורע ולעבור עליו בעשה ובלא תעשה

ולוקמה בטרפה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה

דבר הלמד מענינו ובענינא דשחוטה כתיב

ת"ש

(ויקרא יד, ד) שתי צפרים חיות

מאי חיות לאו שחיות בפיך מכלל דאיכא לאו שחיות בפיך

לא מאי חיות שחיין ראשי אברים שלהן

ת"ש מסיפא

טהורות מכלל דאיכא טמאות

לא מכלל דאיכא טרפות

טרפות מחיות נפקא

הניחא למאן דאמר טרפה חיה אלא למ"ד טרפה אינה חיה מאי איכא למימר

ועוד בין למ"ד טרפה חיה בין למ"ד אינה חיה מדתנא דבי ר' ישמעאל נפקא דתנא דבי רבי ישמעאל

נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר

אלא אמר רב נחמן בר יצחק

למעוטי צפורי עיר הנדחת

למאי

אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה

אלא לשחיטה

רבא אמר

למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה למאי

אי לשחיטה הא בעיא שילוח

אלא לשילוח

רב פפא אמר

לצפורים שהחליפו (בצפורי) עבודה זרה דכתיב (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו למאי

אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה

אלא לשחיטה

רבינא אמר

הכא במאי עסקינן בעוף שהרג את הנפש היכי דמי

אי דגמר דינא בר קטלא הוא

אלא קודם גמר דינא ולמאי

אי לשילוח בעי לאתויי לבי דינא וקיומי (דברים יג, ו) ובערת הרע מקרבך

אלא לשחיטה:

עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור:

בשלמא עוף טמא רובץ על ביצי טהור בעינן צפור וליכא

אלא עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא הא צפור הוא

כדאמר רב כהנא

(דברים כב, ז) תקח לך ולא לכלביך הכא נמי

תקח לך ולא לכלביך

והיכא איתמר דרב כהנא

אהא דתניא

אם טרפה חייב בשילוח אפרוחים טרפות פטור משילוח מנא הני מילי

אמר רב כהנא

דאמר קרא תקח לך ולא לכלביך

ולהקיש אם טרפה לאפרוחים מה אפרוחים טרפות פטור משילוח אף אם טרפה נמי פטור מלשלח