חולין 64

נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת

אמר רבא לא קשיא

כאן ששחט ולבסוף פסק כאן שפסק ולבסוף שחט

שחט ולבסוף פסק נפסלת בשחיטה היא פסק ולבסוף שחט כי דבר אחר גרם לה ליפסל דמיא

איתיביה רב אחא בר הונא לרבא

שחט את הוושט ופסק את הגרגרת פסק את הגרגרת ואחר כך שחט את הוושט נבלה

אימא

וכבר שחט את הוושט מעיקרא

אמר ליה שתי תשובות בדבר

חדא דהיינו קמייתא

ועוד הא תנן

ואח"כ

אלא אמר רבא

אלו אסורות קתני ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות

וליחשוב נמי דחזקיה דאמר חזקיה

עשאה גיסטרא נבלה

וליחשוב נמי דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר

נטלה ירך וחלל שלה נבלה

כי קתני נבלה דלא מטמאה מחיים אבל נבלה דמטמאה מחיים לא קתני

רבי שמעון בן לקיש אמר

כאן ששחט במקום חתך כאן ששחט שלא במקום חתך

שחט במקום חתך נפסלה בשחיטה היא שלא במקום חתך כי דבר אחר גרם לה ליפסל דמיא

ומי אמר רבי שמעון בן לקיש הכי

והאמר רבי שמעון בן לקיש

שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה

אלמא כמאן דמנחא בדיקולא דמיא הכא נמי כמאן דמנחא בדיקולא דמיא

אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא קשיא

כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה ומשנה לא זזה ממקומה

גופא אמר רבי שמעון בן לקיש

שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה

אמר רבא

לא אמר רבי שמעון בן לקיש אלא בריאה הואיל וחיי ריאה תלויה בקנה אבל בבני מעיים לא

מתקיף לה רבי זירא

מאחר שנולדו בה סימני טרפה התרת מה לי בריאה מה לי בבני מעיים

והדר ביה רבי זירא

דבעי רבי זירא

ניקבו בני מעיים בין סימן לסימן מהו

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא

ואמרינן לאו היינו דבעי אילפא

הוציא עובר את ידו בין סימן לסימן מהו