חולין 88

רוב עוביה ואמרי לה

רוב חללה

ההיא פסוקת הגרגרת דאתאי לקמיה דרב יתיב וקא בדיק לה ברוב עוביה

אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב

לימדתנו רבינו ברוב חללה

שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה בדקה ברוב חללה ואכשרה וזבן מינה בתליסר איסתירי פשיטי בישרא

והיכי עביד הכי

והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר אסר אין חבירו רשאי להתיר

שאני הכא דרב לא אסר מיסר

וכיון דאורי בה חכם היכי אכל מינה

והא כתיב

(יחזקאל ד, יד) ואומר אהה ה' אלהים הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה ונבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם

משום ר' נתן אמרו

שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה

הני מילי מילתא דתליא בסברא רבה בר בר חנה אגמריה סמך

ותיפוק ליה משום חשדא

דתניא דן את הדין

זיכה וחייב טימא וטיהר אסר והתיר וכן העדים שהעידו כולן רשאין ליקח אבל אמרו חכמים

הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו

ה"מ מידי דמזבין משומא הכא מתקלא מוכח

כי הא דרבה שרא טרפתא וזבן מינה בישרא אמרה ליה בת רב חסדא

אבא שרי בוכרא ולא זבן מיניה בישרא

אמר לה

ה"מ בוכרא דאשומא מזדבן הכא מתקלא מוכח

מאי איכא משום אומצא מעלייתא

כל יומא אומצא מעלייתא זבנו לי

אמר רב חסדא

איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו

ואמר רב חסדא

איזהו (משלי טו, כז) שונא מתנות יחיה זה הרואה טרפה לעצמו

דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא

כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ושימש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר

(תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך

רב זביד אמר

זוכה ונוחל שני עולמות העולם הזה והעולם הבא אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא

ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי לא שקיל וכי הוו מזמני ליה לא אזיל אמר

לא קא בעי מר דאיחי

דכתיב ושונא מתנות יחיה

רבי זירא כי משדרי ליה לא שקיל כי הוו מזמנין ליה אזיל אמר