חולין 95

שלפוחית שלה כשרה

התליע כבד שלה זה היה מעשה ועלו עליה בני עסיא ג' רגלים ליבנה לרגל שלישי התירוה להם:

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן

ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה

מר יהודה משמיה דאבימי אמר

אחד זה ואחד זה חוששין לה

היכי עבדינן

אמר רבא רבין בר שבא אסברה לי

מייתינן סכינא דחליש פומיה ומפרקינן לה

אי איכא ריעותא בדופן תלינן בתר דופן ואי לא מחמת ריאה הוא וטרפה ואע"ג דלא קא מפקא זיקא

רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב הונא בריה דרב פפי לרבינא

הא דרב נחמיה בריה דרב יוסף אתון אהא מתניתו לה

אנן אדרבא מתנינן לה דאמר רבא

הני תרתי אוני דריאה דסריכן להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי

רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי

מתקיף לה רב אשי

האי מאי

בשלמא הכא תלינן בדופן וכשרה

אבל התם אי האי נקיב טרפה ואי האי נקיב טרפה

ומי אמר רב נחמן הכי

והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן

ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה

לא קשיא התם במקום רביתא הכא שלא במקום רביתא

והיכא מקום רביתא

חיתוכי דאוני

גופא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן

ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה

אמר רבינא

והוא דסביך בבשרא

אמר ליה רב יוסף לרבינא

ואי לא סביך מאי טרפה אלמא אמרינן נקובה היא

אי הכי כי סביך נמי

דהא תניא

ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשירו

וזהו למעוטי מאי

לאו למעוטי כה"ג

לא למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום

מתקיף לה רב עוקבא בר חמא

אילו אינקיב בדופן להדה מאי טרפה ליתני נקובת הדופן

וליטעמיך הא דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן

מרה שניקבה וכבד סותמתה כשרה

אילו אינקיב כבד להדה מאי טרפה ליתני נקובת הכבד

אלא כי ניקבה דלאו מיניה מיטרפא לא קתני ה"נ

כיון דלאו מיניה מיטרפא לא קתני

בעא מיניה רבה בר בר חנה משמואל

העלתה צמחין מהו

א"ל

כשרה

א"ל

אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מזדנזין בדבר דאמר רב מתנא

מליא מוגלא טרפה מים זכים כשרה

אמר ליה

ההיא בכוליא אתמר

רבי יצחק בר יוסף הוה קאזיל בתריה דרבי ירמיה בשוקא דטבחי חזנהו להנך דקיימין צמחי צמחי אמר ליה

לא בעי מר אומצא

אמר ליה

לית לי פריטי

אמר ליה

אקפן אנא

אמר ליה

מה אעביד לך דכי אתו לקמיה דרבי יוחנן משדר להו לקמיה דרבי יהודה ברבי שמעון דמורי בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון להיתירא וליה לא סבירא ליה

אמר רבא

כי הוה מסגינן בתריה דרב נחמן בשוקא