עירובין 103

אמר תהא שביתתי בצינתא א"ל אביי מאי דעתיך ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ואמר רב חסדא מחלוקת במקום פלוני

והא ר"נ ותניא כוותיה א"ל הדרי בי

אמר רמי בר חמא הרי אמרו שבת יש לו ד"א הנותן את עירובו יש לו ד"א או לא

אמר רבא ת"ש לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו ואי אמרת אין לו האי להקל להחמיר הוא

אפילו הכי ניחא ליה כי היכי דלא נטרח וניפוק:

<big><strong>מתני׳</strong></big> מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה

ר"מ אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו אמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת

איהו כיון דנפק ליה לאורחא הוה ליה עני והני עשירי נינהו

תניא נמי הכי מי שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי ר' יהודה

יתר על כן אמר ר' יוסי בר' יהודה אפילו מצאו חבירו ואמר לו לין פה עת חמה הוא עת צינה הוא למחר משכים והולך

אמר רבה לומר כולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליגי להחזיק

ורב יוסף אמר להחזיק דכ"ע לא פליגי דצריך כי פליגי לומר

כמאן אזלא הא דאמר עולא מי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו הרי הוא מוחזר ומוחזק

אי מוחזר למה מוחזק ואי מוחזק למה מוחזר

הכי קאמר אע"פ שמוחזר מוחזק כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה

רב יהודה בר אישתתא אייתי ליה כלכלה דפירי לרב נתן בר אושעיא כי הוה אזיל שבקיה עד דנחית דרגא אמר ליה בית הכא למחר קדים ואזיל