תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

עירובין 145

CommentaryAudioShareBookmark
א

מקום פיתא ושמואל אמר מקום לינה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

מיתיבי הרועים והקייצין והבורגנין ושומרי פירות בזמן שדרכן ללין בעיר הרי הן כאנשי העיר בזמן שדרכן ללין בשדה יש להם אלפים לכל רוח

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

התם אנן סהדי דאי ממטו להו ריפתא התם טפי ניחא להו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהן וישנים בבתיהן צריכין עירוב לכל אחד ואחד ואמרינן לך שמע מינה מקום לינה גורם ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר רב במקבלי פרס שנו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

תנו רבנן מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן וחמשה עבדים מקבלין פרס מרביהן רבי יהודה בן בתירה מתיר בנשים ואוסר בעבדים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

רבי יהודה בן בבא מתיר בעבדים ואוסר בנשים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

אמר רב מאי טעמא דרבי יהודה בן בבא דכתיב (דניאל ב, מט) ודניאל בתרע מלכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

פשיטא בן אצל אביו כדאמרן אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו פלוגתא דרבי יהודה בן בתירה ורבי יהודה בן בבא תלמיד אצל רבו מאי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

ת"ש דרב בי רבי חייא אמר אין אנו צריכין לערב שהרי אנו סומכין על שולחנו של רבי חייא ורבי חייא בי רבי אמר אין אנו צריכין לערב שהרי אנו סומכין על שולחנו של רבי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

בעא מיניה אביי מרבה חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן או צריכין עירוב לכל אחד ואחד אמר ליה עירוב אחד לכולן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יא

והא אחין דכי גבו דמו וקתני צריכין עירוב לכל אחד ואחד הכא במאי עסקינן כגון דאיכא דיורין בהדייהו דמגו דהני אסרי הני נמי אסרי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יב

הכי נמי מסתברא דקתני אימתי בזמן שמוליכין את עירובן במקום אחר אבל אם היה עירובן בא אצלם או שאין דיורין עמהן בחצר אין צריכין לערב שמע מינה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יג

בעא מיניה רב חייא בר אבין מרב ששת בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא ואתו ובייתי בבי רב כי משחינן להו תחומא מבי רב משחינן להו או מבאגא משחינן להו אמר ליה משחינן מבי רב

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יד

והרי נותן את עירובו בתוך אלפים אמה ואתי וביית בביתיה דמשחינן ליה תחומא מעירוביה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טו

בההוא אנן סהדי ובהדא אנן סהדי בההוא אנן סהדי דאי מיתדר ליה התם ניחא ליה ובהדא אנן סהדי דאי מייתו להו ריפתא לבי רב ניחא להו טפי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טז

בעי רמי בר חמא מרב חסדא אב ובנו הרב ותלמידו כרבים דמו או כיחידים דמו צריכין עירוב או אין צריכין עירוב מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה או אין ניתר בלחי וקורה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יז

א"ל תניתוה אב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהן דיורין הרי הן כיחידים ואין צריכין לערב ומבוי שלהן ניתר בלחי וקורה:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יח

<big><strong>מתני׳</strong></big> חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא