עירובין 97

אף זו דברי ר' שמעון אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

תניא כוותיה דרב יהודה אליבא דשמואל א"ר שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר עירבו שתים עם האמצעית זו מביאה מתוך ביתה ואוכלת וזו מביאה מתוך ביתה ואוכלת זו מחזרת מותרה לתוך ביתה וזו מחזרת מותרה לתוך ביתה

אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם

לא עירבה עם שניהם אוסרת על שניהן

היתה באחד רגילה ובאחד אינה רגילה זה שרגילה בו אסור וזה שאינה רגילה בו מותר

אמר רבה בר רב הונא עירבה עם שאינה רגילה בו הותר רגילה לעצמו

ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל אם עירבה רגילה לעצמו וזה שאינה רגילה בו לא עירב והיא עצמה לא עירבה דוחין אותה אצל שאינה רגילה בו

וכגון זה כופין על מדת סדום

אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו

ר' חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינא

אמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב

כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים ב"ש אומרים אין זה עירוב וב"ה אומרים הרי זה עירוב

אפילו תימא ב"ה עד כאן לא קאמרי ב"ה התם אלא דמליין למנא ואייתר אבל היכא דפלגיה מיפלג לא

ותרתי למה לי צריכי דאי אשמעינן התם משום דקפיד אבל הכא אימא לא

ואי אשמעינן הכא משום דפלגיה מיפלג אבל התם אימא לא צריכא

אמר ליה ר' אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי מי אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב והאמר שמואל בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת מ"ט לאו משום דאמר דכיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי ה"נ כיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי

א"ל התם אע"פ שאין פת מ"ט דכולהו הכא דיירי

אמר שמואל עירוב משום קנין

וא"ת מפני מה אין קונין במעה מפני שאינה מצויה בערבי שבתות

היכא דעירב מיהו לקני

גזירה שמא יאמרו מעה עיקר וזמנין דלא שכיח מעה ולא אתי לאיערובי בפת דאתי עירוב לאיקלקולי

רבה אמר עירוב משום דירה

מאי בינייהו איכא בינייהו כלי

ופחות משוה פרוטה