תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

גיטין 102

CommentaryAudioShareBookmark
א

הוא דאמר כרבי אליעזר בן יעקב דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו כיצד מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס הרי זה נשבע וזה הוא שנשבע על טענת עצמו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

וחכ"א אינו אלא כמשיב אבידה ופטור

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

ורבי אליעזר בן יעקב לית ליה משיב אבידה פטור אמר רב בטוענו קטן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

קטן מידי מששא אית ביה והתנן אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

מאי קטן גדול ואמאי קרי ליה קטן דלגבי מילי דאביו קטן הוא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

אי הכי טענת עצמו טענת אחרים הוא טענת אחרים והודאת עצמו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

כולהו טענתא נמי טענת אחרים והודאת עצמו נינהו אלא בדרבה קמיפלגי דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

והאי בכוליה בעי למכפריה ליה והאי דלא כפריה משום דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ובכוליה בעי דלודי ליה והאי דלא אודי ליה אישתמוטי הוא דקא משתמיט ליה סבר עד דהוו לי זוזי ופרענא ליה ואמר רחמנא רמי שבועה עילויה כי היכי דלודי ליה בכוליה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

ר' אליעזר בן יעקב סבר ל"ש בו ול"ש בבנו אינו מעיז והילכך לאו משיב אבידה הוא ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא מעיז משיב אבידה הוא:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא