כריתות 39

מתיב רב אושעיא רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים

לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב אלא על דבר שהוא משום שני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר

ורבי יהודה מאי קאמר דפליגי

בנתכוין ללקט ענבים ולקט תאנים שחורות ולקט לבנות

ענבים ותאנים שחורות ולבנות מאי ניהו

שני שמות היינו רבי שמעון ור"ש שזורי רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן

אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר

מתעסק חייב ור"ש שזורי סברי

מתעסק פטור

לא מתעסק דברי הכל פטור והכא בהא קא מיפלגי דרבי שמעון שזורי סבר

שכח מלקט מלבו בשם אחד דברי הכל חייב כי פליגי בשני שמות ר' יהודה סבר

לא שנא בשם אחד ולא שנא בשני שמות פליגי

רבא אמר

ליקדם איכא בינייהו

והתניא

היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות ונתכוין לכבות את זו וכיבה את זו להדליק את זו והדליק את זו פטור

להדליק ולכבות וכיבה והדליק בנשימה אחת חייב

פשיטא

מהו דתימא

לא איתעבד מחשבתיה דהא להדליק מעיקרא בעי ולבסוף לכבות וכי עבד מעשה כיבה ובסוף הדליק הוא ואימא פטור קא משמע לן

נהי דאקדומי נמי לא מקדים אחורי נמי לא מאחר

תנו רבנן

החותה גחלים בשבת חייב חטאת

רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר ברבי צדוק

חייב שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות

במאי עסקינן

אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דמאן דפטר

אלא דלא קא מכוין להבעיר מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי

רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו

כגון שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות דתנא קמא קסבר

מקלקל בהבערה פטור ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר

חייב

וכן אמר רבי יוחנן

בנפח שנו

אמר רבי יוחנן

עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו

אמי בר אבין ורב חנניא בר אבין דאמרי תרווייהו