כריתות 4

<big><strong>גמ׳</strong></big> מניינא למה לי

א"ר יוחנן

שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת

ותו הא דתנן

אבות מלאכות מ' חסר אחת מניינא למה לי

שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת

תו הא דתנן

ד' מחוסרי כפרה מניינא למה לי

לאפוקי מדר' אליעזר בן יעקב דאמר

ה' הוי

דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר

גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו אהכי תנא

ד'

תו הא דתנן

ד' מביאין על הזדון כשגגה מניינא למה לי

לאפוקי מדרבי שמעון

דתניא רבי שמעון אומר

שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה אהכי תנא

ד'

תו הא דתנן

ה' מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה מניינא למה לי

משום דקא בעי למיתנא סיפא

נזיר אם נטמא טומאות הרבה

ומשכחת לה כגון דאיטמי בשביעי וחזר ונטמא בשביעי ומני

ר' יוסי בר' יהודה היא דאמר

נזירות דטהרה מן שביעי הוא דחייל עליה

דאי תאמר רבי היא כיון דנזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה היכי משכחת לה

אי דנטמא בז' וחזר ונטמא בז' כולה חדא טומאה אריכתא היא ואי דנטמא בח' וחזר ונטמא בח' כיון דיצא בשעה הראויה להביא בה קרבן חייב על כל אחת ואחת

אלא ש"מ רבי יוסי בר' יהודה היא

מאי רבי ומאי ר' יוסי בר' יהודה

דתניא

(במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי

ר' יוסי בר' יהודה אומר

ביום תגלחתו

תו הא דתנן

ה' מביאין קרבן עולה ויורד מניינא למה לי

משום דקתני סיפא

נשיא כיוצא בהן ה' לאפוקי מדר"א דאמר

נשיא מביא שעיר

תו הא דתנן

ד' אבות נזיקין מנינא למה לי

לאפוקי מדרבי אושעיא דאמר

י"ג אבות נזיקין הן

ולר' אושעיא מניינא למה לי

לאפוקי מדרבי חייא דאמר

כ"ד אבות נזיקין

ולר' חייא מנינא למה לי

לאפוקי מסור ומפגל

אמר מר

שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת

בשלמא פטור לגמרי לא מצית אמרת דכתיב

(ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו אלא אימא

עבר חדא נתחייב חדא עבר כולהו בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת

אמר רבי יוחנן

לכך יצאה כרת באחותו לחלק

מתקיף לה רב ביבי בר אביי אימא

אחותו דפרט קרא ניחייב חדא עלה וכולן כיון דבהעלם אחת לא ניחייב אלא אחת

ולרב ביבי בר אביי מי לית ליה הדא דתניא

כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כיצד

(ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר וגו' והלא שלמים בכלל הקדשים היו למה יצאו

להקיש אליהן מה שלמים שהן קדשי מזבח וחייבין עליהן אף כל שהן קדשי מזבח חייבין עליהן יצאו קדשי בדק הבית

אמר ליה רב ביבי

בר מינה

לאו מי אמרת התם

יצאו קדשי בדק הבית

הכא נמי מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה ואין לה היתר בחיי אוסרה אף כל שאין לה היתר בחיי אוסרה יצאה אשת איש שיש לה היתר בחיי בעלה

א"ר יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא

כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הואיל וכך הקיש הוא הוקשו כל העריות כולן לאחותו

מה אחותו חייבין עליה בפני עצמה אף כל חייבין עליה בפני עצמה

ולרבי יצחק דאמר

חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאה כרת באחותו לדונה בכרת ולא במלקות לחלק מנא ליה

נפקא ליה (ויקרא יח, יט) מואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לחלק על כל אשה ואשה

ורבנן נמי תיפוק להו מואל אשה בנדת טומאתה

אין ה"נ

אלא כרת דאחותו למאי אתא

מיבעי ליה לחלק על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו

הני למה להו לחלק

הרי שמות מוחלקין והרי גופים מוחלקים

אלא אימא

לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו

ורבי יצחק הא מילתא מנ"ל

נפקא ליה מן סיפא דקרא דכתיב

(ויקרא כ, יז) ערות אחותו גלה

ורבנן אחותו דסיפא דקרא מאי עבדי ליה

מיבעי ליה