כריתות 6

אלא באומר מותר דעד כאן לא קבעי מיניה רבא מרב נחמן אלא חדא מחייב אי תרתי מחייב אבל מיפטר לגמרי לא בעא מיניה

רב פפא אמר

משכחת לה בתינוק שנשבה לבין העובדי כוכבים דידע דאסירא עבודת כוכבים והני עבודת כוכבים לא ידע דאסירן

ואי בעית אימא

אפי' תימא בגדול כגון דקא טעי בהדין קרא

(שמות כ, כ) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב וגו' סבר

כי אסירא השתחואה לעבודה זרה דכסף וזהב אבל דמיני אחריני שריא דהיינו שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות

רב אחא בריה דרב איקא משמיה דרב ביבי אמר

תנא שם שבת ושם עבודת כוכבים קתני

ממאי

מדקתני

הבא על אשה ובתה ועל אשת איש

והא יש בתו מאנוסתו דלא קתני לה

אמרי

דכתיבן קתני דלא כתיבן לא קתני

והאיכא בת אשתו ובת בתה ובת בנה דכתיבא ולא קתני

אלא שם אשה ובתה קתני ה"נ שם שבת ושם עבודת כוכבים קתני

רב אחא בריה דרב איקא רמי דיליה אדיליה

מי אמר רב ביבי בר אביי הכי שם שבת קתני ושם עבודת כוכבים קתני

והאיתמר

המעלה אברי פנים בחוץ חייב אברי חוץ בחוץ חייב

וקשיא ליה לרב ביבי בר אביי

אי הכי הא דתנן

שלשים ושש כריתות בתורה תלתין ושבע נינהו דאיכא המעלה והמעלה

מאי קשיא ליה

נישני

שם העלאה קתני

מי דמי

שבת ועבודת כוכבים תנא יתהון אבינכיהון גבי כריתות דאיריא משני

שם שבת קתני שם עבודת כוכבים קתני

גבי העלאה מי תנא יתהון בינכיהון דשני הכי

בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא

ב' כריתות ולאו אחד מהו

א"ל

שוחט והעלה קאמרת

הני שני לאוין נינהו

אי למאן דגמר מגז"ש נאמר כאן הבאה ונאמר להלן הבאה מה להלן לא ענש אלא א"כ הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר

למאן דמייתי לה בהיקש אמר קרא

(דברים יב, יד) שם תעלה ושם תעשה מקיש שחיטה להעלאה מה העלאה לא ענש אא"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש אא"כ הזהיר

דלמא ב' מיתות ולאו אחד קאמרת מה היא אוב וידעוני

א"ל דהא פלוגתא דר' יוחנן ור"ל דתנו גבי סנהדרין בעל אוב וידעוני וקשיא לן

ומ"ש גבי סקילות תני ידעוני וגבי כריתות לא תני ידעוני

א"ר יוחנן

הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו

ונימא ידעוני ולא נימא בעל אוב

קסבר

הואיל ופתח הכתוב בבעל אוב

ור"ל אמר

הואיל ואין בו מעשה

ור"ל מאי טעמא לא אמר כר' יוחנן

א"ר פפא

דהא חלוקין הן במיתות

ור' יוחנן אמר לך

חלוקה דלאו הוי חלוקה חלוקה דמיתה לא הויא חלוקה

ור' יוחנן מ"ט לא אמר כר"ל

קסבר

מאן תנא כריתות ר"ע היא דאמר

לא בעינן מעשה

ור"ל

נהי דר"ע לא בעי מעשה רבה מעשה זוטא בעי

בעל אוב מאי מעשה אית ביה

הקשת זרועותיו הוי מעשה

מגדף מאי מעשה אית ביה

עקימת שפתיו הוי מעשה

קס"ד הקשת זרועותיו הוי מעשה זוטא אפי' לרבנן

מיתיבי

בעבודת כוכבים אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה כגון שזיבח וקיטר וניסך והשתחוה

וקשיא לן השתחואה לית בה מעשה

ואמר ר"ל

הא מני

ר"ע היא דאמר

לא בעינן מעשה

ור' יוחנן אמר

אפי' תימא רבנן כפיפת קומתו הוי מעשה

מכלל דסבירא ליה לר"ל אליבא דרבנן כפיפת קומתו לרבנן לא הוי מעשה הקשת זרועותיו הוי מעשה

ואלא כי קאמר ר"ל הקשת זרועותיו הוי מעשה זוטא אליבא דר"ע אבל לרבנן לא הוי מעשה

א"ה אמאי תני

יצא מגדף שאין בו מעשה

ניתני

יצא מגדף ובעל אוב

חדא מתרתי קתני

וליתני בעל אוב ולא ליתני מגדף

מגדף איצטריך ליה סד"א

הואיל וכתיב כרת דיליה במקום קרבן אימא מודה ליה לרבי עקיבא קמ"ל דלא

עולא אמר

בעל אוב דקתני במקטר לשד

מתקיף לה רבא

א"כ היינו עובד עבודת כוכבים

אלא אמר רבא

מקטר לשד ע"מ לחברו

א"ל אביי

א"כ היינו חובר חבר

א"ל התורה אמרה

חובר חבר כגון זה בסקילה

ואלא חובר חבר דבלאו הדין הוא

א"ל כדתניא

וחובר חבר אחד חובר גדול ואחד חובר קטן ואפי' חובר לנחשים ועקרבים חייב

אמר אביי

האי מאן דבעי למיצמד זיבורא ועקרבא אסור ואי קאתו בתריה שרי

לר' יוחנן דאמר

כפיפת קומתו הוי מעשה עקימת