מכות 47

שית מאה וחד סרי הוי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום

(סימן דמשמ"ק ס"ק):

בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו, א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם

הולך תמים זה אברהם דכתיב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים

פועל צדק כגון אבא חלקיהו

ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא

לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב (בראשית כז, יב) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע

לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו

וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו

נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במטה של חבלים

ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו (אבי אבי) רבי רבי מרי מרי

נשבע להרע ולא ימיר כר' יוחנן דא"ר יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי

כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים

ושוחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי

כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט

אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו

בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע

הולך צדקות זה אברהם אבינו דכתיב (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו'

ודובר מישרים זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים

מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע

נוער כפיו מתמוך בשוחד כגון ר' ישמעאל בר' יוסי

אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק כגון ר"א ברבי שמעון

ועוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה

וכתיב (ישעיהו לג, טז) הוא מרומים ישכון [וגו']

בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך

עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה

חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה, ד) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה

אמר ר' יוסי בר חנינא ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל באו ארבעה נביאים וביטלום משה אמר (דברים לג, כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב בא עמוס וביטלה [שנאמר] (עמוס ז, ה) חדל נא מי יקום יעקב וגו' וכתיב (עמוס ז, ג) ניחם ה' על זאת [וגו]

משה אמר (דברים כח, סה) ובגוים ההם לא תרגיע בא ירמיה ואמר (ירמיהו לא, ב) הלוך להרגיעו ישראל

משה אמר (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל וביטלה (יחזקאל יח, ד) הנפש החוטאת היא תמות

משה אמר (ויקרא כו, לח) ואבדתם בגוים בא ישעיהו ואמר (ישעיהו כז, יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'

אמר רב מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים מתקיף לה רב פפא דלמא כאבידה המתבקשת דכתיב (תהלים קיט, קעו) תעיתי כשה אובד בקש עבדך אלא מסיפא [דקרא] (ויקרא כו, לח) ואכלה אתכם ארץ אויביכם מתקיף לה מר זוטרא דלמא כאכילת קישואין ודילועין

וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף