מעילה 29

מתני׳ <big><strong>קדשי</strong></big> מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה ולחייב עליהם משום פיגול ונותר וטמא

קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה

אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה

<big><strong>גמ׳</strong></big> השתא יש לומר דקתני אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית דהאי קדושת הגוף והאי קדושת דמים אפ"ה קתני מצטרפין זה עם זה קדשי מזבח עם קדשי מזבח מיבעיא

משום דקתני עלה לחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא דקדשי בדק הבית לא איכא הכי משום הכי קא פליג ליה

א"ר ינאי

מחוורתא אין חייבין משום מעילה אלא על קדשי בדק הבית ועולה בלבד

מ"ט

דאמר קרא (ויקרא ה, טו) נפש כי תמעול מעל מקדשי ה' קדשים המיוחדין לה' יש בהן מעילה אבל קדשי מזבח אית בהו לכהנים ואית בהו לבעלים

תנן

קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה

מדרבנן

קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלים בהן מדרבנן

תנן הנהנה מן החטאת כשהיא חיה לא מעל עד שיפגום

כשהיא מתה כיון שנהנה כל שהוא מעל

מדרבנן

ומדאורייתא לא

והתניא רבי אומר

(ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה

מדרבנן

והא קרא קא נסיב לה

אסמכתא בעלמא

והא אמר עולא אמר רבי יוחנן

קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה

במאי אילימא בקדשי בדק הבית אפילו כי מתו נמי לא יהא אלא דאקדיש אשפה לבדק הבית לאו אית בה מעילה

אלא קדשי מזבח דאורייתא מי אית בהו מעילה

אלא הכי קא אמרי דבי רבי ינאי

מהאי קרא קדשי בדק הבית שמעין מינה קדשי מזבח לא שמעין מינה