מנחות 180

משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף תניא כוותיה דרבי יוחנן

תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף בירוצי מידות הללו מה היו עושין בהן אם יש זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסלו בלינה ואם לאו מקיצין בהן את המזבח וקיץ זה מהו עולות הבשר לשם ועורות לכהנים

תניא כוותיה דרבי יוחנן המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש מספק מארבע משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה וזהו ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח:

<big><strong>מתני׳</strong></big> כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והחטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים:

<big><strong>גמ׳</strong></big> תנו רבנן

(במדבר טו, ג) ועשיתם אשה לה' יכול כל העולה לאישים יהא טעון נסכים אפילו מנחה תלמוד לומר (במדבר טו, ג) עולה שלמים מנין תלמוד לומר זבח תודה מנין תלמוד לאמר או זבח

יכול שאני מרבה אף בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשם תלמוד לומר (במדבר טו, ג) לפלא נדר או בנדבה בא בנדר ונדבה טעון נסכים שאינו בא בנדר ונדבה אין טעון נסכים

משמע להוציא את אלו אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל ומאי נינהו עולות ראייה ושלמי חגיגה תלמוד לאמר (במדבר טו, ג) או במועדיכם כל הבא במועדיכם טעון נסכים

משמע להביא את אלו אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר (במדבר טו, ח) וכי תעשה בן בקר

בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה

(במדבר טו, ג) לעשות ריח ניחוח לה' מן הבקר או מן הצאן מה תלמוד לאמר לפי שנאמר עולה שומע אני אפילו עולת העוף במשמע תלמוד לאמר מן הבקר או מן הצאן דברי ר' יאשיה

רבי יונתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר זבח ועוף אינו זבח אם כן מה תלמוד לאמר מן הבקר או מן הצאן לפי שנאמר (ויקרא א, ב) אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יכול האומר הרי עלי עולה יביא משניהם תלמוד לאמר מן הבקר או מן הצאן רצה אחד מביא רצה שנים מביא

ורבי יונתן למה לי קרא האמר עד שיפרוט לך הכתוב יחדו

איצטריך סלקא דעתך אמינא