מנחות 98

אלא פשיטא דלית ליה ואי דיומיה אמאי תדיר ומקודש תדיר עדיף

אלא לאו דלמחר וקתני אין מעכבין זה את זה אלמא כי הדדי נינהו

אמר ליה אביי לעולם דאית להו ולקדם ודקא קשיא לך שלא יהא דבר קודם מצוה בעלמא הוא

ת"ש אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ולשני ימים טובים של ראש השנה

היכי דמי אילימ' דאית ליה תמידין ומוספין טובא הוו

אלא לאו דלית ליה ושמע מינה תמידין עדיפי

לא לעולם דאית ליה והכי קא אמר אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים ד' ימים קודם שחיטה ומני בן בג בג היא

דתניא בן בג בג אומר מנין לתמיד שטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה תלמוד לומר (במדבר כח, ב) תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר (שמות יב, ו) והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום

מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

אמר ליה רבינא לרב אשי הני ששה שבעה הוו דהא איכא דצפרא דתלתא בשבתא

ולטעמיך תמניא הוו דהאיכא דפניא דמעלי שבתא

הא לא קשיא דלבתר דאקריב קאמר