תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

נזיר 109

CommentaryAudioShareBookmark
א

לימא כתנאי הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר מאי לאו רבי סבר משום אוירא ור' יוסי בר' יהודה סבר משום גושא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

לא דכולי עלמא משום גושא מר סבר אהל זרוק שמיה אהל ומר סבר לא שמיה אהל

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר תיבה שהיא מלאה כלים וזרקה על פני המת באהל טמאה ואם היתה מונחת טהורה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

אלא דכולי עלמא משום אוירא ומר סבר כיון דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ומר סבר אע"ג דלא שכיחא גזרו ביה רבנן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

והתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור בקרון ובספינה ובאיסקריא טמא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

ואיבעית אימא הכא שמא יוציא ראשו ורובו לשם פליגי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור עד שיוציא לשם ראשו או רובו:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

ומתחיל ומונה: אמר רב חסדא ל"ש אלא בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה מיסלק נמי סלקין ליה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

מתיב רב שרביא מתחיל ומונה מיד ואין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת קבעי גידול שיער

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא