תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

נזיר 48

CommentaryAudioShareBookmark
א

רבא אמר אפי' תימא רבנן כי מקני לה נמי במלתא דצריכא לה במילתא דלא צריכא לה לא מקני לה:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

אם שלה היתה בהמתה חטאת תמות ועולה תקרב: היא מנא לה האמרת מה שקנתה אשה קנה בעלה אמר רב פפא שקמצתה מעיסתה איבעית אימא דאקני לה אחר ואמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

העולה תקרב עולה והשלמים תקרב כו': א"ל שמואל לאבוה בר איהי לא תיתיב על כרעיך עד דאמרת לי הדא מילתא ואלו הן ארבעה אילים שאינן טעונין לחם שלו ושלה ושלאחר המיתה ושלאחר כפרה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

שלה הא דאמרן שלו דתנן האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר גילח או שגילחוהו קרובים מיחה או שמיחוהו קרובים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

היו לו מעות סתומין יפלו לנדבה מעות מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

שלאחר מיתה מנלן דתניא המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין בהן מפני שהן ראויין להביא בכולן שלמים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

מת והיו לו מעות סתומים יפלו לנדבה מעות מפורשין דמי חטאת יוליך לים המלח לא נהנין ולא מועלין דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

שלאחר כפרה סברא הוא שלאחר המיתה מאי טעם דלא חזיא לכפרה שלאחר כפרה נמי הא לא חזיא לכפרה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

ותו ליכא והאיכא ושאר כל שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן כשרים ולא עולין לבעלים לשום חובה ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לא לחם ולא זרוע

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

כמצותן קא חשיב שלא כמצותן לא קא חשיב:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יא

היו לו מעות סתומים יפלו לנדבה:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא