נדה 129

עד שתחיה המכה תנן

אלא דיהיב לה כולהו בימי נערות נערות י"ב חדש מי איכא

והא אמר שמואל

אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד

וכי תימא

בציר מהכי הוא דליכא הא טפי איכא הא בלבד קאמר

אלא דיהיב לה שתים בימי קטנות ושתים בימי נערות הא בעא מיניה רב חיננא בר שלמיא מרב

הגיע זמנה לראות תחת בעלה מהו

אמר ליה

כל בעילות שאתה בועל אינן אלא אחת והשאר משלימין לד' לילות

אלא

דיהיב לה אחת בימי קטנות ושתים בימי נערות ואחת בימי בגרות אי אמרת בשלמא בוגרת בעלמא יהבינן לה טפי כי היכי דאהני קטנות בימי נערות למבצר לה חדא אהני נמי נערות לבגרות למבצר לה חדא

אלא אי אמרת בוגרת דעלמא לא יהבינן לה טפי לא ליתב לה אלא בעילת מצוה ותו לא

לעולם דיהיב לה אחת בימי קטנות וג' בימי נערות מי סברת כל תלתא ירחי חדא עונה

כל תרי ירחי חדא עונה

מנימין סקסנאה הוה שקיל ואזיל לאתריה דשמואל סבר למעבד עובדא כוותיה דרב אפילו ראתה

אמר

לא פליג רב בין ראתה בין לא ראתה

קדים שכיב באורחא

קרי שמואל עליה דרב

(משלי יב, כא) לא יאונה לצדיק כל און

אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב

כיון שנתקו שניו של אדם נתמעטו מזונותיו שנאמר

{עמוס ד } גם (אנכי נתתי לך) נקיון שנים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם

ראתה ועודה

תנו רבנן ראתה ועודה בבית אביה בית הלל אומרים

כל הלילה שלה ונותנין לה עונה שלמה

וכמה עונה שלמה

פירש רבן שמעון בן גמליאל

לילה וחצי יום

ומי בעינן כולי האי

ורמינהי

הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאות ובקש לעשותן בטהרה כיצד הוא עושה הדפין והלולבין והעדשין מדיחן