נדה 144

ותניא המסיט את הראייה ב"ש אומרים

תולין וב"ה מטהרין

משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה ב"ש תולין וב"ה מטהרין

וקתני רישא

הרואה ראייה אחת של זוב ב"ש אומרים

כשומרת יום כנגד יום

אלמא

שומרת יום כנגד יום לב"ש תולין

לא תימא שומרת יום כנגד יום אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יום

מאי שנא איהו דלא מטמא משכב ומושב ומאי שנא איהי דמטמיא ליה

איהו דלא שכיחי ביה דמים לא גזור ביה רבנן איהי דשכיחי בה דמים גזור בה רבנן

ומאי שנא משכב ומושב דמטמיא ליה ומאי שנא בועל דלא מטמיא ליה

משכב ומושב דשכיח מטמיא ליה בועל דלא שכיח לא מטמיא

תנן

טבלה יום שלאחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה מגען ובעילתן תלויין

מאי לאו דברי הכל היא

לא ב"ה היא

דתניא אמר להם רבי יהודה לב"ה

וכי לזו אתם קורין תרבות רעה

והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה

נדה ס"ד

אלא אימא לבעול את הזבה זבה ס"ד

אלא אימא לבעול שומרת יום כנגד יום

איתמר

עשירי רבי יוחנן אמר

עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור

ר"ל אמר

עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור

איכא דמתני לה אהא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לר"ע

אפי' אתה מרבה בשמן [בשמן] כל היום כולו איני שומע לך

אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני

מאי הלכה

ר' יוחנן אמר

הלכה י"א

ר"ל אומר

הלכות אחד עשר

ר' יוחנן אמר

הלכה אחד עשר אחד עשר הוא דלא בעי שימור הא לאחריני עביד שימור

ור"ל אמר

הלכות אחד עשר לא אחד עשר בעי שימור ולא שימור לעשירי הוי

הני הלכות נינהו

הני קראי נינהו

דתניא

יכול הרואה ג' ימים בתחילת נדה רצופים

תהא זבה

ומה אני מקיים (ויקרא טו, יט) אשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה ברואה יום אחד (אבל הרואה ג' ימים בתחילה תהיה זבה)

תלמוד לומר