נדה 49

פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה וכולי עלמא קאי לפרשתבינא דפומבדיתא עד חרציה שאלו לפני רבי

המפלת שפיר מלא בשר מהו

אמר להם

לא שמעתי

אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי כך אמר אבא

מלא דם טמאה נדה מלא בשר טמאה לידה

א"ל

אילמלי דבר חדש אמרת לנו משום אביך שמענוך עכשיו מדהא קמייתא כיחידאה קאמר כסומכוס שאמר משום ר"מ הא נמי שמא כרבי יהושע אמרה ואין הלכה כר' יהושע

דתניא המפלת שפיר שאינו מרוקם ר' יהושע אומר

ולד וחכ"א

אינו ולד

אמר ר"ש בן לקיש משום ר' אושעיא

מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד

ור' יהושע בן לוי אמר

בצלול מחלוקת

איבעיא להו

בצלול מחלוקת אבל בעכור דברי הכל ולד או דלמא בין בזה ובין בזה מחלוקת

תיקו

מיתיבי את זו דרש ר' יהושע בן חנניא

(בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם מלמד שאין הקב"ה עושה עור לאדם אלא א"כ נוצר

אלמא

בעור תליא מילתא לא שנא עכור ול"ש צלול

אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת היינו דאיצטריך קרא אלא אי אמרת בעכור מחלוקת למה לי קרא

סברא בעלמא הוא

אלא שמע מינה

בצלול מחלוקת שמע מינה

וכן אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה

מחלוקת בעכור אבל בצלול דברי הכל אינו ולד

איתיביה רבא לר"נ

אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף בגסה שליא

באשה שפיר ושליא ואילו שפיר בבהמה לא פטר

אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת משום הכי

אשה דרבי בה קרא פטר בה שפיר בבהמה דלא רבי קרא לא פטר בה שפיר

אלא אי אמרת בעכור מחלוקת מכדי סברא הוא מאי שנא אשה ומאי שנא בהמה

מי סברת רבי יהושע מפשט פשיט ליה

רבי יהושע ספוקי מספקא ליה ואזיל הכא לחומרא והכא לחומרא

גבי אשה דממונא הוא ספק ממונא לקולא

גבי בהמה דאיסורא הוא דאיכא לגבי גיזה ועבודה ספק איסורא לחומרא

ה"נ גבי אשה ספק טומאה לחומרא

ומי מספקא ליה

והא קרא קאמר

מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא

א"ל רב חנינא בר שלמיא לרב

הא רבי הא ר' ישמעאל בר' יוסי והא רבי אושעיא והא רבי יהושע בן לוי מר כמאן ס"ל

א"ל

אני אומר אחד זה ואחד זה אינה חוששת

ושמואל אמר

אחד זה ואחד זה חוששת

ואזדא שמואל לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר

מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה דשמואל דמנח עליה חוט השערה מהאי גיסא וחזיא מהאי גיסא אמר

אם איתא דולד הואי לא הוה זיג כולי האי

ואם היה מרוקם וכו'

תנו רבנן

איזהו שפיר מרוקם

אבא שאול אומר

תחלת ברייתו מראשו ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב

תני רבי חייא

מרוחקין זה מזה

שני חוטמין כשתי טיפים של זבוב

תני רבי חייא

ומקורבין זה לזה

ופיו מתוח כחוט השערה וגויתו כעדשה ואם היתה נקבה נדונה כשעורה לארכה

וחתוך ידים ורגלים אין לו ועליו מפורש בקבלה (איוב י, י) הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני

עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני

חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי

ואין בודקין אותו במים שהמים עזין