נדה 59

מכדי ימי טהרה כמה הוו שתין ושיתא דל שבוע ג' דאטבלינן לה פשו להו שתין נכי חדא שתין נכי חדא ותלתין וה' תשעין וד' הויין תשעין וחמש מאי עבידתייהו

אמר רב ירמיה מדפתי

כגון שבאת לפנינו בין השמשות דיהבינן לה טבילה יתירתא

ולב"ה דאמרי טבולת יום ארוך לא בעי טבילה ל"ה מאי עבידתייהו

עשרים ותמניא כדאמרן הך שבוע ה' מטבלינן כל ליליא וליליא אימר סוף נדה היא

י' שבועין למה לי

בתמניא ופלגא סגי

איידי דתנא פלגא דשבוע מסיק ליה ואיידי דתנא שבוע טמא תנא נמי שבוע טהור

והאיכא טבילת זבה

דלפני תשמיש קחשיב דלאחר תשמיש לא קחשיב

ולב"ש דחשיב דלאחר תשמיש ניחשוב נמי טבילת זבה

בלידה קמיירי בזיבה לא קמיירי

והאיכא יולדת בזוב

יולדת בזוב קחשיב זיבה גרידתא לא קחשיב

שבועתא קמא דאתיא לקמן ליטבלה ביומא דילמא כל יומא ויומא שלימו לה ספורים דידה

הא מני ר"ע היא דאמר

בעינן ספורים בפנינו

סוף שבוע קמא ליטבלה

חד בשבוע לא קמיירי

יומא קמא דאתיא לקמן ליטבלה דילמא שומרת יום כנגד יום היא

בזבה גדולה קמיירי בזבה קטנה לא קמיירי

ש"מ תלת ש"מ

ר"ע היא דאמר

בעינן ספורים בפנינו

וש"מ ר"ש היא דאמר

אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק

וש"מ

טבילה בזמנה מצוה

ורבי יוסי בר' יהודה אומר

דיה לטבילה באחרונה ולא אמרינן טבילה בזמנה מצוה

<big><strong>מתני׳</strong></big> המפלת ליום מ' אינה חוששת לולד ליום מ"א תשב לזכר ולנקבה ולנדה

רבי ישמעאל אומר

יום מ"א תשב לזכר ולנדה יום פ"א תשב לזכר ולנקבה ולנדה שהזכר נגמר למ"א והנקבה לפ"א

וחכ"א

אחד בריית הזכר ואחד בריית הנקבה זה וזה מ"א

<big><strong>גמ׳</strong></big> למה הוזכר זכר

אי לימי טומאה הא קתני נקבה ואי לימי טהרה