נדה 75

אפי' ימים הראויין לספירת סתירת זבה

תנן כמה הוא קשויה

ר"מ אומר

ארבעים וחמשים יום

בשלמא לרב משכחת לה כרב אדא בר אהבה אלא ללוי קשיא אמר לך לוי מי קתני טהורה בכולן

בימי נדה נדה בימי זיבה טהורה

לישנא אחרינא אמרי א"ר לוי

אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה גדולה מ"ט (ויקרא טו, כה) דמה ימים רבים כתיב

אבא שאול משמיה דרב אמר

אפילו ימים הראויין להיות בהן זבה קטנה מ"ט ימי וכל ימי התם כתיבי

תנן כמה הוא קשויה

ר"מ אומר

אפי' ארבעים וחמשים יום קשיא לתרוייהו

מי קתני טהורה בכולן

קשתה בימי נדתה נדה בימי זיבתה טהורה

תניא היה ר"מ אומר

יש מקשה ק"נ יום ואין זיבה עולה בהן

כיצד שנים בלא עת ושבעה נדה ושנים של אחר הנדה וחמשים שהולד מטהר ושמונים של נקבה ושבעה נדה ושנים של אחר הנדה

אמרו לו

א"כ יש מקשה כל ימיה ואין זיבה עולה בהן

אמר להן

מאי דעתייכו משום נפלים אין קושי לנפלים

ת"ר

יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה בהן

כיצד שנים בלא עת ושבעה נדה ושנים של אחר הנדה ושמונים של נקבה ושבעה נדה ושנים של אחר הנדה

מאי קמ"ל

לאפוקי ממ"ד אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמ"ל

דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם

ר' יהודה אומר דיה וכו'

תניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון

דיה חדשה ויש בדבר להקל ולהחמיר

כיצד קשתה שנים בסוף שמיני ואחד בתחלת תשיעי ואפילו בתחלת תשיעי ילדה הרי זו יולדת בזוב אבל קשתה יום אחד בסוף שמיני ושתים בתחלת תשיעי ואפילו בסוף תשיעי ילדה אין זו יולדת בזוב

אמר רב אדא בר אהבה

ש"מ קסבר רבי יהודה שיפורא גרים

איני והא אמר שמואל

אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום או למאתים ושבעים ושנים יום או למאתים ושבעים ושלשה

הוא דאמר כחסידים הראשונים דתניא

חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת שלא יבואו נשותיהן