סנהדרין 101

אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי ולישראל לעובד כוכבים לחלל לממזר ולנתין מניין ת"ל (ויקרא כא, ט) ובת איש כהן אע"פ שאינה כהנת

(ויקרא כא, ט) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה היא בשריפה ואין זוממיה בשריפה

רבי אליעזר אומר את אביה בשריפה ואת חמיה בסקילה

אמר מר יכול אפילו חיללה שבת חיללה שבת בת סקילה היא

אמר רבא הא מני ר"ש היא דאמר שריפה חמורה סד"א הואיל ואחמיר בהו רחמנא בכהני דרבי בהו מצות יתירות תידון בשריפה קא משמע לן

מאי שנא מיניה דידיה

סלקא דעתך אמינא איהו דאשתריא ליה שבת לגבי עבודה היא כיון דלא אשתריא שבת לגבה אימא תידון בשריפה קא משמע לן

יכול אפילו פנויה הא לזנות כתיב

כדר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה

או אינו אומר אביה אלא להוציא את כל אדם אלא מאי ניהו שזינתה מאביה מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל נמי

דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבודימי אתיא הנה הנה

אתיא זמה זמה

איצטריך סד"א קרא לאפוקי מדרבא מדגלי רחמנא בבת כהן ולא בבת ישראל קמ"ל

בת כהן אין לי אלא שניסת לכהן ניסת ללוי לישראל ולעובד כוכבים ולחלל לנתין ולממזר מניין תלמוד לומר בת איש כהן אף על פי שאינה כהנת

משום דאינסבא להו להני לאו בת כהן היא ותו מידי כהנת לכהן כתיב

סד"א (ויקרא כא, ט) כי תחל לזנות אמר רחמנא הני מילי היכא דקא מתחלא השתא אבל הא כיון דקא מתחלא וקיימא מעיקרא

דאמר מר (ויקרא כב, יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה

ללוי וישראל נמי (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מכלל דכי איתיה גביה לא אכלה

אימא לא תידון בשריפה קמ"ל

ודלא כר"מ דתניא בת כהן שניסת לישראל ואכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה

ניסת לאחד מן הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק דברי ר' מאיר

וחכמים אומרים זו וזו משלמות קרן ולא חומש ומיתתן בשריפה

ר"א אומר את אביה בשריפה ואת חמיה בסקילה מאי את אביה ואת חמיה

אילימא את אביה מאביה ואת חמיה מחמיה מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל נמי בתו בשריפה וכלתו בסקילה

אלא את אביה ברשות אביה ואת חמיה ברשות חמיה

כמאן אי כרבנן האמרי נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה אי כרבי שמעון האמר אחת ארוסה ואחת נשואה בשריפה

ואי כרבי ישמעאל האמר ארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה את חמיה חנק הוא

שלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא כך היא הצעה של משנה לעולם כרבנן והכי קאמר כל שהוא למטה ממיתת אביה ומאי ניהו נשוא' בת ישראל דאילו נשוא' בת ישראל בחנק הכא במיתת אביה בשריפה

כל שהיא למעלה ממיתת אביה ומאי ניהו ארוסה בת ישראל דאילו ארוסה בת ישראל בעלמא בסקילה הכא במיתת חמיה בסקילה

מתקיף לה ר' ירמיה מידי למעלה למטה קתני אלא אמר רבי ירמיה